התחיל בילדים ונגמר ב...ילדים?

הוא לא מת!

אחרי חודשיים-
*נקודת מבט לביא*
אתמול הוחלט הפסקת אש אחרי כמעט חודשיים של מלחמה ועוד שבוע של התקפות, (לביא משרת בשריון בחטיבה 7 קצין ואחראי על מפקדי הטירונים) יש לי קשר ישיר עם זיו כי הוא טירון אצלנו, עם לידור אין לי קשר ישיר אבל אני בקשר טוב עם המפקד שלו אז אני יודע מה המצב שם ולפי מה שהבנתי הוא פצוע קשה ומפנים אותו כרגע אבל ביקשתי שיעברו אצלנו בשביל שאלווה אותו ולצערי גם ביקשו ממני ליהיות זה שמספר למשפחה.
עליתי עם לידור לאמבולנס ואנחנו בדרך לבלינסון, ראיתי כבר את כל ההודעות מאתרי החדשות שחייל בן 19 לוחם חטיבת 401 נפצע קשה מירי מחבל ושיש צו איתור פרסום על שמו, ושנייה אחרי שזה היה בכל החדשות מילי לא הפסיקה להתקשר אלי ואני רק ניסיתי לחשוב איך אני אומר לה ואחרי חמש פעמים עניתי לה והיא רק צעקה שאני יגיד לה אם זה לידור ואני רק שתקתי חושב איך אני אומר לה.

*נקודת מבט מילי*
כל החדוש הוצפו בחייל חטיבת 401 שנפצע קשה ואני התקשרתי ללידור והוא לא ענה אז התקשרתי ללביא כי הוא בטוח יודע, אחרי חמש דקות שאני צועקת ובוכה עליו שיגיד לי הוא מתחיל לדבר, הוא אומר שהוא מצטער ממש אבל זה לידור ושאני, מור, תהל, טוהר ועידן נגיע לבית החולים בלינסון וישר התקשרתי למיה ונסענו.
הגענו וישר רצתי לקבלה ושאלתי איפה הוא והמזכירה התחילה להגיד שהיא אפשר להכנס אליו מי שלא המשפחה שלו ואני צעקתי עליה שאני בת הזוג שלו ושתגיד לי עכשיו איפה הוא והיא עשתה מה שביקשתי וישר רצתי לחדר שהיא אמרה לי ומיה אחרי מנסה להרגיע אותי, בשנייה שראיתי רופא שאלתי אותו מה איתו הוא אמר שיש איתו קצין מהחטיבה ושאני יכולה להכנס רק אם הוא יצא אז שלחתי ללביא הודעה שיחליף איתי ושנייה אחרי הוא יצא ובידיוק שבאתי להכנס הרופא אמר שאני לא יכולה כי הם גילו משהו שיכול לגרום לו למות בשנייה והוא מהר נכנס וסגר את הדלת, התרסקתי על הרצפה והתחלתי לבכות, בכיתי כל כך חזק וצעקתי הוא לא מת הוא לא מת הוא לא יכול למות מה אני אישה אם הוא ימות ולביא פשוט הרים אותי ולקח אותי בכוח החוצה מחבק אותי ואומר לי שהוא לא מת והוא יצא מזה ויש שם רופאים שמטפלים בו ושהכל בסדר וישבתי איתו עשר דקות עד שמיה קראה לנו ואמרה שהרופאים רוצים להגיד לנו משהו ונכנסתי בריצה פנימה והרופא התחיל לדבר, הוא אמר שלידור נכנס לקומה אבל הוא יצא מכלל סכנה אבל הוא בקומה ושאנחנו יכולים להיכנס וישר נכנסתי וראיתי אותו מחובר לאלף ואחת מכונות וישר התחלתי לבכות, ישבתי לידו ולקחתי לו את היד ודיברתי איתו, אמרתי לו הכל, שאני אוהבת אותו ושכל החודשיים האלה היו סבל ושאני כל החיים שלי אהבתי אותו ושהוא יצא מזה כי עכשיו אנחנו ביחד ושאבא שלי שלם עם זה ודיברתי איתו עד שנרדמתי שם.