האור שבחושך

פרק 2

פרק שני!!!! אני ממש מבקשת שתצביעו ותגידו לי מה אתם חושבים, זה ממש חשוב לי❤️❤️
—————————————————————————

זה היה עוד בוקר של יום שני. התעוררתי בבוקר איכשהו עדיין יושבת על הכיסא של השולחן עבודה שלי ועם כאב צוואר מאוד כואב ״טוב אולי נרדמתי כשלמדתי אתמול?״ שאלתי את עצמי. שמתי נעלי בית וחלוק כותנה בצבע ורוד פוקסיה והלכתי אל עב המראה, הסתכלתי ודי הזדעזעתי ממה שראיתי שם- ראיתי נערה עם עיגולים שחורים מתחת לעיניה הירוקות ושיער חום חלק ארוך שמאוד מבולגן. נכנסתי למקלחת צחצחתי שיניים ואספתי את שיערי לגולגול מפוזר ויצאתי מחדרי אל עבר המטבח.

כבר שירדתי במדרגות היה אפשר להריח את הריח הטוב של ארוחת הבוקר שנינה- העוזרת בית שלנו הכינה, והאמת שהייתי ממש רעבה, לא כל כל הספקתי לאכול אתמול ארוחת ערב מכיוון שיש לי בגרות עוד מעט במתמטיקה ואני צריכה ללמוד כל הזמן. ירדתי למטה וראיתי שאחי הגדול איידן כבר ער ויושב בסלון, ניגשתי אליו וישבתי לידו בספה ״בוקר טוב״ אמרתי, ״בוקר טוב היפיפה הנרדמת, ראיתי שנרדמת אתמול על הספרים״ הוא ענה תוך כדי שצחק, ״ממש מצחיק מה אני אגיד, תודה רבה שהערת אותי ולא השארת אותי שם כדי שאני אקום עם כאב צוואר״ עניתי חזרה, הוא צחק. דיברנו קצת ואז נינה קראה לנו כי האוכל היה מוכן.
הלכנו לאכול וכמובן שאיידן אכל חצי מהאוכל שלי כי הוא חזיר מפונק, זה לא שהייתי מסיימת אותו אבל עדיין זה לא אומר שהוא לא חזיר.

כשסיימנו עליתי למעלה ולמדתי עוד קצת, כי למה לא. לאחר בערך שעה איידן נכנס לי לחדר, ״לא שמעת פעם על המונח לדפוק?״ שאלתי מעוצבנת ״שמעתי, ואני אגיד לך את האמת הוא לא כל כך מעניין אותי״ השיב בזלזול ״בכל מקרה, באתי לשאול אותך אם את יכולה לעזור לי עם משהו בגינה?״ שאל ״מה זה המשהו בגינה הזה?״ שאלתי חזרה ״רק את יודעת... לאסוף את כל הצרכים של מיני?״ ענה, מיני זו הכלבה שלנו, היא הכלבה הכי מהממת שיש והיא מאולפת ברמה פסיכית, טוב בכל זאת היא גולדן רטריברית.
״אין מצב בחיים״ עניתי לו ״נו דייייי אלייי״ איידן התבכיין, איידן כמו שאר האנשים שקרובים אלי קורא לי אלי ולא אליסון, זה סוג של שם חיבה כזה או משהו.. ״אני לא אוספת את הצרכים שלה, אין שום מצב״ ״טוב אני ממש רציתי לעשות את זה בדרך הקלה אבל אני משער שנצטרך לעבור לדרך הקשה״ ענה ״מה?״ עניתי ישר ומבלי שחמש שניות יעברו איידן שלח יד במהירות שיא אל עבר השולחן שלי ולקח את הטלפון שלי. ״איידן״ הזהרתי ״תחזיר אותו עכשיו!״ עכשיו כבר צעקתי ״אל תצעקי עלי״ איידן הזהיר ״תחזיר לי את הטלפון! אני לא הולכת לנקות את הצרכים שלה, אני כל הזמן מנקה ואתה לא עושה כלום!״ צעקתי ״אני לא שואל אותך, את הולכת לנקות עכשיו! יש לי דברים יותר חשובים לעשות מלנקות את הצרכים של מיני!״ צעק גם הוא ״דיייי זה לא פייר״ התלוננתי וירדתי למטה.

כשירדתי למטה עברתי דרך משרדו של אבי ושמעתי דיבורים מבפנים, ״טוב כנראה שאבא הזמין אורחים או משהו״ חשבתי לעצמי ויצאתי החוצה לחצר לאסוף את כל הצרכים של מיני, בעוד שהיא מסתכלת עלי מהצד ״ממש תודה מיני״ אמרתי לה והמשכתי לאסוף.