פרק 6

291 22 18
                                    

פרק 6!!!
רק רציתי להגיד שממש סליחה שלא פרסמתי כל כך היום ואתמול, בסופ״ש אני אפרסם המון אל תדאגו❤️❤️
—————————————————————————
אליסון:
אחרי האימון שהיה לנו מוקדם יותר היום, לא הפסקתי לחשוב עליו. אם חשבתי שאני לא יכולה להוציא אותו מהראש לפני אז עכשיו זה בכלל.

מאז שהוא ואבא שלי יצאו מהזירה ויצאו לעשות משהו, התאמנתי עוד קצת עם איידן. כמובן שהוא ניצח אותי כל פעם ופעם וזה כבר על לי על הפיוז. אז פשוט אמרתי לו שאני עייפה ועליתי לחדרי להתקלח. נכנסתי למקלחת, פשטתי את בגדיי ונכנסתי אל תוך המים החמים. אחרי חצי שעה בערך יצאתי מהמקלחת, מרחתי את הקרם גוף שלי בריח של וניל עדין ויצאתי מהמקלחת. התלבשתי בפיג׳מה שלי ויצאתי מהחדר אל כיוון הסלון.

הפיג׳מה שלי יחסית קטנה, זה לא שמישהו באמת יראה אותה חוץ מהמשפחה שלי והם כבר רגילים. ירדתי למטה ושמעתי דיבורים מכיוון המטבח, הנחתי שזה סתם אבא שלי ואיידן שמדברים אז הלכתי לכיוונם. בדיוק שנכנסתי קפאתי במקומי. זה לא היה איידן שאבא שלי מדבר איתו, אלה שזה היה האל החתיך בשם אדם שמסתבר עוד לא הלך מפה. לא שאני מתלוננת כן? מבטו הופנה אלי וקשר עין נוצר. החזקנו אותו לבערך עשר שניות עד שאבא שלי קרא לי בשם ״אליסון, את רעבה? עוד מעט הארוחת ערב מוכנה״ ״אני לא רעבה, אוכל משהו מאוחר יותר״ הודעתי לאבי ״בסדר מתוקה. אנחנו נעלה למשרד שלי אם את צריכה משהו״ אבי הודיע ואלה ביחד עם אדם למשרדו.

הצטרפתי לאיידן שישב על הספה וחטפתי את השלט מידיו ״הייי תחזירי את זה עכשיו״ אמר ״לא יקרה, אתה כל הזמן בטלוויזיה אני גם רוצה״ ״אני לא כל הזמן בטלוויזיה את סתם חיה בסרט״ השיב וגלגל את עיניו ״דבר ראשון, אני לא חיה בסרט חצוף ודבר שני, למה לך מותר לגלגל לי עיניים אבל כשאני עושה את זה אתה ישר מתעצבן״ שאלתי בחוסר סבלנות ״כי אני גדול״ ענה וחזר להיות בטלפון. לקחתי את השלט בידיי ושמתי לי את הסרט רפונזל.

ראיתי קצת עד שראיתי שאיידן קם והולך. לא הבאתי לזה חשיבות רבה והמשכתי לצפות בסרט. אחרי בערך חצי שעה הרגשתי מאוד עייפה וכנראה שנרדמתי כי הדבר האחרון שאני זוכרת זה שמישהו מאוד גדול הרים אותי וסחב אותי במדרגות לחדר שלי, הניח אותי על המיטה ונישק לראשי. לא פתחתי את עיניי אבל בהחלט הייתי ערה. ששמעתי את הדלת נסגרת, פתחתי את עיניי וקמתי לישיבה.

קפאתי במקומי, לא יכולתי לנשום. הוא היה שם, יושב בספא שבחדרי. פאק. הוא לא יצא מחדרי באמת, הוא כנראה או רק סגר את הדלת או שרצה לראות אם אני באמת ישנה ״אעאעאעאעאעא אליסון איך את יכולה להיות כל כל מטומטמת!!״ צעקתי על עצמי בראש. ״אז אני רואה שהיפיפה הנרדמת לא ישנה״ אמר בסרקסטיות. כולי נהייתי אדומה, פאק איזה מטומטמת אני ״אמממ קמתי רק עכשיו״ עניתי מבלי לחשוב ״אני בטוח״ ענה ״טוב אז מכיוון שאת ערה ולא באמת ישנה אני אלך, לילה טוב״ אמר וקם מהספא. ובדיוק שבא לפתוח את דלת החדר ״חכה רגע״ אמרתי. הוא הסתובב והתקדם שתי צעדים לעברי ״כן?״ שאל. שיט מה אני אמורה להגיד לו? שאני רוצה שיישאר? לאלאלא אסור לו ואסור לי ״אממ אתה יכול לבקש מנינה להביא לי כוס מים?״ שאלתי אותו כי לא היה לי שום דבר אחר בראש ״בטח״ ענה ויצא מחדרי. הוצאתי נשימה מאוד גדולה וחזרתי לשכב על המיטה ״ילדה מטומטמת זה מה שאת, מטומטמת״ אמרתי לעצמי בראש.

אבל למה שהוא ירצה לראות אם אני ישנה? למה שישאר פה ויראה אותי ישנה? למה שבכלל יעלה אותי לחדרי אחרי שנרדמתי בסלון כשאח שלי יכול לעשות את זה?
אולי הוא גם מרגיש משהו? לאלאלא אין מצב שהוא ירגיש משהו לילדה בת 17.5, פשוט אין מצב.
עצמתי את עיניי וחזרתי לישון. לילה עם המון חלומות עליו.

האור שבחושךWhere stories live. Discover now