פרק 3

417 34 6
                                    

"חבל שכל זה יגמר עכשיו" הסתובבתי וראיתי את רועי אם אקדח מכוון אלי ויורה.

נפלתי לא כל כך כאב לי ,הוא ירה לי ברגל כניראה הוא תיכנן לברוח אבל לא, הייתי בשוק
הוא פשוט הרים אותי וגרר אותי לחדר שלא היה בשימוש עם מיטה טלוויזיה ושידה,רועי קשר אותי למיטה ושם לי סלוטייפ שחור בפה, היה לידו תיק גדול של עזרה ראשונה הוא הודיע לי שזה הולך לכאוב הרבה מאוד.
הוא דחף עמוק את הפינצטה הרפואית והוציא את הקליע .צעקתי חזק התחלתי כבר להזיע מרוב כאב הוא חיטה לי את המקום ותפר לי את זה, לא משהו שלא עברתי בעבר אבל תמיד יכאב לבן אדם שמוציאים ממנו קליע בלי הרדמה.
רועי בא לכיווני והוציא לי את הסלוטייפ השחור מהפה
דרשתי ממנו שישחרר אותי אך הוא לא הקשיב ופה כבר התחלתי להתעצבן.
הוא נישק אותי על השפתיים ויצא מהחדר
"שומרים!" צעקתי ותוך דקה הם היו אצלי
העניים שלי ירו אש.
"תשחררו אותי עכשיו, לא שמעתם יריה??"
"לא, סמית פשוט הלכנו להביא סחורה שהייתה אמורה להגיע היום"
הנהתי, בחדר היו 5 שומרים
"שאחד ממכם ילך לקרוא לרופא"
"וארבעתם לכו תתפסו את רועי ווקנין"
אני כל כך מקווה בישבילו שהם לא המציאו אותו כי ברגעיים אלה אני יורה דרך העניים אש ולא כדי לו להיות בקירבתי.

-נקודת מבט של רועי-
ניסיתי לברוח רציתי לברוח וכמעט הצלחתי אבל כל הבית היה מוקף שומרים
הייתי צריך לחשוב מהר,הלכתי והלכתי חושב מה אני יכול לעשות אבל לעזאזל לא מצאתי שום רעיון,
הרגשתי ידיים חזקות נוגעות לי בכתפיים הסתובבתי וראיתי את השומרים, הם קשרו אותי הובילו אותי לחדר שלקחתי אותה זרקו אותי לבפנים ויצאו.
אני פאקינג לא יודע עדיין את השם שלה, רק שמעתי שקוראים לה לירון וגם זה אולי לא השם האמיתי שלה.
"נו ניסית לברוח ולא הצלחת" ראיתי אותה עצבנית
"כן,אבל פעם הבאה אני לא יפשל"עניתי בלי בושה
"מה אתה אומר ילד מפונק,כמה חבל כי לא תיהיה פעם הבאה" היא סטרה לי כל כך חזק שהרגשתי שיורד לי דם מהלחי
"מי את בכלל,אני אפילו לא יודע את השם שלך" אמרתי בחוצפה מצפה לתשובה
"אה מי אני? אוקיי אני לירון סמית הסוחרת סמים הכי גדולה בעולם.אממ מוכר לך?
הייתי מופתע בחיים לא הייתי חושב שאני בידי סוחרת סמים גדולה לא יכולתי שלא לפתוח מולה עיניים.
"אוי עכשיו הילד מפחד"אמרה בציניות
"לא!" אמרתי בטוח בטון גבוה
"רועי ווקנין תקשיב לי טוב מהיום והלאה החיים שלך משתנים ממפונק אתה הופך לחטוף שלי בלי גרוש על התחת, מהיום אתה שלי ואני יעשה בך כרצוני."
"אם אני שלך את שלי אז אין לי בעיה" אמרתי וקרצתי לה,היה משהו נפשית שמשך אותי אליה.

התקדמתי לעברה והצמדתי אותה לקיר,היא הוציאה אנחת כאב והבנתי שזה בגלל הרגל שהתנגשה בקיר, נישקתי אותה בשפתיים נשיקה איטית ותשוקתית היא מצמידה אותי אליה יותר מניחה סביבי את ידיה ,התנתקנו מתנפשים מסתכלים אחד לשני בעיניים וקירבתי אותה אלי יותר ולחשתי לה
"סליחה על זה שיריתי בך"

Love Monster HebrewWhere stories live. Discover now