הקסם של אפריקה

מסע

המסע שלי התחיל לפני משהו כמו 3 שבועות, קצת פחות.. וההתחלה היתה מורכבת, לנסות להסתדר עם אחרים, לגלות תרבות חדשה ולבוא בפתיחות.. אז כמה נקודות שכבר יצא לי לחוות על עצמי וכמובן שעוד צריך לעבוד עליהן הרבה..

1. פתיחות לשוני - אף אחד מהאנשים בטיול הוא לא בדיוק הקאפ אוף טי שלי, ואם לומר את האמת, הגרפסים של טל או הלעיסות הרועשות של תומר, הצעקות של עמית ממש לא מסייעות לי להסתכל על אנשים בעין טובה..
אבל דווקא בגלל זה אני חושבת שזה מוציא אותי מאזור הנוחות ומכריח אותי לקבל את האחרים וללמוד לחיות איתם.

** הערה שנוספה כחודש לאחר הכתיבה של הקטע הזה - זה מורכב מרגע לרגע כי לפעמים בתוך אחרים, אני רואה את עצמי ותוהה אם ככה הגבתי כשהייתי יותר צעירה? האם אני עדיין כזאת? מה הספקתי לשנות והאם זה בכלל טוב?

2. פתיחות לשינוי - אני הכי זורמת שיש, כל עוד אני יודעת מה מתוכנן. ממש קשה הא? בגלל הקושי שלי עם שינויים ותזוזות אני מכריחה את עצמי כל פעם מחדש לבצע שינוי במכוון כדי להתמודד, לפעמים זה קשה ואני תוהה למה אני צריכה את זה בכלל? אולי אני אדם שיותר מקובע ויציב וזה ממש בסדר. ולא כולם חייבים לעוף כל הזמן.. מצד שני, כשאני זזה ומשתנה אני מתחדשת וחווה וזה ממש כיף לי. אז אני לא מוכנה לוותר לעצמי ואני ממש נלחמת. העניין הוא שבטיול אני נמצאת עם אנשים שהזרימה והקלילות שלהם הרבה יותר גדולה משלי, ושינוי התוכניות הוא מיידי. כשאצלי הכל מתוכנן, אצלם, מה שיקרה עוד שעה בכלל לא מובטח.
וכך אני מוצאת את עצמי נלחצת לרגע משינוי התוכנית, נזכרת לנשום ולומר לעצמי שלשם כך באתי ודברים נוטים להסתדר מאליהם, אז לשחרר ולזרום זה המפתח.

3. האחר הוא אני - השיר ״סיפור אחר״ של נתן גושן ממחיש בצורה מצוינת את הלופ שאני חווה - אני לא מיוחדת ולא היחידה שחווה אותו, אז זה מעניין רגע לעצור להתסכל על עצמי, על אחרים ולראות את הגלגול.

4. באמת חשוב מי צודק? אני חושבת שהטיול הזה לימד אותי לשתוק ולחשוב לפני שמגיבים. בתור מישהי בעלת אופי עקרבי במיוחד, רגישה ואימפולסיבית במהות שלי, לוקח זמן לשנות את התכונות האלה, הצורך לצאת צודקת וחכמה מול אנשים, ובעצם לא צריך את זה בכלל.

5. לזכור לנשום - ברגעים מלחיצים, על האופנוע בפעם הראשונה, רגע לפני או במהלך דיון שמתלהט, אני נזכרת לנשום. לא ברעיון העקרוני אלא ממש פרקטית, נשימה, בדעקה שכל החלקים בגוף מחוברים, הלב נקי והראש צלול. הכל בסדר, האקונה מטטה, שום דבר רע באמת לא קרה ולכן אין ממה להילחץ.
זה אולי רק מספר 5 אבל זה עיקרון ממש חשוב בהקשרים של 1 ו2.

6. מראה מראה שעל הקיר - היכולת להסתכל תמיד על התהליך ועל זה שאני עוברת שינוי. לפעמים קצת קשה להגיב באותו רגע בצורה הנכונה אבל הנשימה שלפני והסתכלות על האחר עוזרת להבין האם יש לי מקום לפתוח ולהעלות את מחשבותיי או שלא.