הקסם של אפריקה

ההבדל בין חופשה לטיול

יום שני בזנזיבר
האווירה ממש אחרת מהמיין לנד. אנשים מאוד נחמדים והשהייה בהוסטל המרוחק במקצת שלנו, מאפשרת לנו לחצות חלק מהכפר של המקומיים ולראות אותם משחקים כדורל בערב, רוקרים בחוץ, תולים כביסה ומבשלים. דבר שמאזן מאוד את החווייה התיירותית הלבנה. יש הבדל משמעותי בהתנהגות של מסאי בחוף, שרק רוצה למכור ולהרוויח, לבין הבחור שעובר עם חבר שלו ברחוב שבור לגמרי, מנהל שיחה, עוצר להגיד Jambo - Poa , how was your day וממשיך בחייו.

אתמול יצאתי למסיבה עם החברים ופגשתי את בן, בחור בריטי שהכרתי בשבוע הראשון בארושה בווייט האוס ומאז לא ראיתי אותו עד אתמול.
היתה לנו שיחה ממש מעניינת ששינתה לי את כל כיוון המחשבה.
הוא אמר כך
כשיוצאים לחופשה (holiday) את נמצאת בסוג של נופש ונהנת ומחפשת את הטוב ביותר, כשאת יוצאת לטייל (travel) קורה משהו אחר. בגלל שאת יוצאת ומגלה תרבות ונחשפת ומשתנה,
אנחנו רוצים למצוא לעצמנו את החופשה המושלמת. 24/7 של כיף חיים וטיול מושלם שכולו הנאה, צחוק ותמונות אינסטגרם שוות מאוד.
אבל בעצם, אני בכלל לא בחופש, אני בלמידה, בגילוי.
ממש כמו שבארץ אני לא אתחבר לכל פיסת תרבות ישראלית ולפעמים חלק מהדברים יעצבנו וירגיזו בבית, עם האנשים שאני נמצאת איתם, כך גם במסע. חלק מפיסות התרבות האפריקאיות מוציאות אותי מדעתי.
Pole pole או Hakuna Mattata
זה לא סתם.. זאת באמת באמת דרך חיים עבורם, ולפעמים היא יכולה להיות נוראית!
לחכות לאוכל, לטפל בבעיות שיצוצו יום אחרי ולחשוב קדימה, לא קיים.
מצד שני, אפשר גם להבין את זה.. זה תואם את התרבות שלהם כאן בצורך היומי לשרוד (לא במובן של אוכל אלא יותר המובן הכלכלי של לא לבזבז).

ודווקא להפך, בישראל, כל השפע המוגזם הצורך תמיד לעוד ועוד חדש וחדיש יכול להטריף את הדעת, ואפשר גם להבין שאולי מתוך הצורך של לחיות את החיים עד הקצה כי מחר נמות.

בכל אופן, לא הספקתי לפענח את זה עד הסוף, אבל מה שבטוח זה שבן הרגיע אותי שבעצם כשאני נוסעת למקום, אני לא חייבת להתחבר להכל ישר! שזה שלא אהבתי איזשהי התנהגות או בחלק מהטיול שלי פחות נהנתי, זה בסדר ואפילו טוב! זה אומרת שאני חוקרת ומגלה.

כמובן שבין לבין טיילתי בשוק, הלכתי ללטף ולהאכיל צבי ים (חוויה בעלת מרקם נוראי לכל הדעות) וישבתי על החוף להנות מזמני הגאות והשפל.