הקסם של אפריקה

אלול

אלול.

מתי בשנים האחרונות עצרתי וחשבתי, אלול.
בדרך כלל הסליחות וכל עניין התשובה מגיעים בראש השנה, נכתבים וביום כיפור כשנחתמים אז נזכרים להגיד סליחה לכולם על הכל..

אז טל שנמצאת כאן איתי, ואולי קול השופר ששמעתי בתחילת השבוע, גורמים לי לחשוב ולשבת עם עצמי.
כמובן שאפריקה מסייעת לי רבות להבין את התחושות שלי אבל התורה והיהדות נותנים בה קצת הכוונה.
כלומר, לא רק היכולת לדייק את הרגשות והמחשבות ולשחרר חלק מהפחדים כדי להפוך לאדם קליל יותר עבור עצמי, אלא כדי להפוך להיות אדם טוב יותר עבור הבריות.

לא מפסיקה לקרוא לי דוסה, ויש בזה משהו נכון, כופרת שכמותי, זה הכל מבחירה.. הרי האמת הפנימית היא ביהדות ואני יודעת את זה כלפי עצמי, אני פשוט לא מעזה לשנות את אורח החיים שלי.

אז ישבתי וקראתי את ״אורות התשובה״ של הרב קוק. הוא מדבר על סוגים שונים של תשובה - טבעית (גופנית ונפשית), אמונית ושכלית.
התשובה הטבעית קשורה לגוף ולנפש. בגוף התשובה קשורה לדברים שאנחנו חוטאים בהם שפוגעים בבריאות הגופנית שלנו, כמו תזונה או ספורט.
בנפש כל הקשור למוסר כליות ומה שמבפנים מרגיש לנו רע, וסוטה מדרך הישר, עליה אנחנו חייבים לעלות מיידית.
התשובה האמונית מחברת את התשובה הטבעית עם מוסר התורה ומה שהם דברי הנביאים לכיוון תשובת האמת שהיא תשובת הכלל, לעולם טוב.
והתשובה השכלית היא הגבוהה ביותר, נובעת מהכל יחד ומתוך הבנה על הטבה עם הבריות והכלל.
יש פירוט מעניין על תשובה רגעית ופרטית (שנעשת כדי לתקן עוול מסוים וכדי שנרגיש מספיק נוח וטוב עם עצמנו), ותשובה סתמית (שנובעת מתוך ריקנות וירידת הנפש, הצורך להתנקות פשוט כדי). תשובה אישית ותשובת הכלל.
עודני בקריאה, מנסה להבין.. בעיקר איפה אני בכל זה.

והאמת שבדרך כלל מרב מילים אני מתבלבלת (ממש כמו הבולבולים).
אבל לא הפעם.
אני ממש מרגישה צורך אמיתי וטבעי להתנקות לקראת השנה הזאת ולהפוך להיות טובה יותר, עבורי ועבור הכלל.

אז הנה כמה תובנות שכבר עלו בפרק הראשון, אבל עכשיו עם הכוונה לחודש אלול.
- קבלת השונה כמו שהעלתי אותה, ממש חשובה לי, לא רק כדי ליצור הרמוניה ומקום לכולם, אלא כדי להבין שתמיד יש צד שני לסיפור. אז חשוב ואפילו צריך להגיד מה שאני חושבת, אבל לא תמיד זה הכי חשוב ונצרך.
- מתוך כך יוצא שאל תמהרי לשפוט! את לא במקומו של אף אחד אחר ולכן את תמהרי לשפוט אותו.
- לא לשפוט זה גם לא ללכלך. אז לשון הרע לא מדברת אליי!.. לפעמים זה קשה כי מאוד קל ליפול לזה... בואו נודה. אבל אני מבטיחה לנסות ולא ליפול לזה. במיוחד בגלל שחוץ מסחלע.. לא יוצאים דברים טובים.
- ולאחר כל אלה, לא לבטל את עצמי. כי אף אחד מהסעיפים הקודמים לא ביטל אותי באסוציאציות שרצו לי בראש, ולכן אין סיבה לבטל את מה שאני מרגישה או חושבת רק כי אחרים מרגישים וחושבים אחרת. או כי אני צריכה לנהוג בעדינות והכלה. אפשר להיות גם וגם!

מקווה שייצאו מכאן כמה תובנות טובות לשנה החדשה שלי שמתחילה ממש בעוד רגע.. כבר עומדת בפתח ומחכה להיכנס.
מציצה מהדלת ובודקת מה איתי...
האם אני כבר מוכנה לקבל אותה בחיוך?
והאמת,
שאני ממש מתרגשת לקבל אותה!
אבל עוד רגע,
כמה סידורים אחרונים..
כדי שהיא תוכל להיכנס במלוא ההוד וההדר.