הסוף או שלא

0 0 0
                                    

אז נורא חששתי מהחזרה לארץ.. ואני חושבת שהשילוב במפגש עם אלי, השיחה עם דניאלה, השהייה דווקא בבגמויו, עיירת אומנים ומוסיקאים, והקבלה שלי את עצמי החדשה והבהחלט נועזת, גרמו לי באיזשהו מקום להבין שאני בטוח לא אחזור שונה לחלוטין, אני אשתנה עם הזמן בהתאם למה שספגתי פה.
כמו ספוג שלוקח את כל המים פנימה ולאט מוציא הכל, ככה גם אני. אפריקה לא תעלם ממני כלכך מהר, היא תישאר לעוד הרבה זמן ותתאים את עצמה בתוכי אל מול חוויות הסביבה שיהיו לי.
לברוח מהמציאות למדבר נשמע כמו פתרון נפלא ואולי באמת אכן יקרה, אבל הפתרון המאתגר והמעניין יותר הוא להישאר.
בראי הזמן על כל הטיול שלי אני חושבת שהתחברתי הרבה יותר למאי הישנה והוצאתי ממנה דברים מזיקים, החדרתי לתוכה (לפעמים קצת בכוח) תכונות חדשות שאני מאמינה שיסייעו בהמשך.
מי שקורא את כל זה -
אין לי פיצול אישיות! נשבעת!
רק סידור מחשבות שבראש...
ועכשיו
אני הולכת להכין עם לו שקשוקה בנוסח שוויצרי
Wish me luck 🍀

הקסם של אפריקהWhere stories live. Discover now