ג'ימין תופס בידו של יונגי, משלב את אצבעותיהם ומתחיל לרוץ, גורר אחריו את בן זוגו. יונגי נראה לחוץ, מבוהל, אבל עבור פארק ג'ימין הידוע כטעות גנטית אין שום פחד בעיניים. זאת לא הפעם הראשונה ובטוח לא תהיה האחרונה.
הם רצים, מקווים לצאת מהמקום לפני שהמשטרה מהתחנה הקרובה תגיעה ובזמן שיונגי כמעט בוכה, ג'ימין מחייך מאוזן לאוזן.
בדרך, הוא שולף את הטלפון מהכיס ומחייג לטאהיונג.
"אנחנו בכניסה האחורית." הוא מודיע תוך כדי שמתנשף.
"דקה ואני שם." אומר טאהיונג, מנווט על הכביש כמו משוגע. גם עבורו זאת לא הפעם הראשונה.
למרות שהוא וג'ימין לא נראים הכי קרובים, במצבי הסיכון הכי גדולים הם היו אלו שהצילו זה את זה. חלקית בגלל צירופי מקרים, חלקית בגלל האופי וחלקית בגלל הגנים, כי בזמן שג'ימין נחשב לטעות גנטית אלימה במיוחד, טאהיונג רוסי.
רוסים לא יודעים רחמים. אימא דאגה להבהיר זאת טוב מאוד בילדות.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
