טאהיונג לא רוצה לצאת מהבית, אבל הוא חייב להחזיר לג'ונגקוק את הטלפון. החברים שלהם כבר הציפו אותו בהודעות וג'ונגקוק בטוח יגיע לנאמג'ון, כי הוא עדיין יכול להיכנס לטוויטר דרך הלפטופ.
תחושה מרה לא עוזבת את טאהיונג. גם אחרי מקלחת ארוכה, הוא ממשיך להרגיש את הטעם המר של החיים המאכזבים. כן, מה שהוא עשה לא היה בסדר, אבל הוא ידע שהם לא יצליחו להתקרב בדרכים רגילות. הוא נאלץ להמציא סיפור, לשחק דמות, להתנהג כאילו הוא מאה אחוז עם ג'ונגקוק, בשביל שבסופו של יום לזכות בקצת יותר רגעים איתו.
טאהיונג נפגע בזמנו מג'ונגקוק, אבל הוא גם הבין אותו, לכן סלח מהר והמשיך הלאה בחייו בלי לחשוב שיראה אותו שוב. מאז שנפגשו באוניברסיטה הם התעלמו מהעבר שלהם. הם שיחקו אותה זרים, ומתוך מנגנון הגנה עצמית מסוים התחילו לשנוא זה את זה, כשבעצם בלב רק פרחו מחדש פרחים שנבלו.
וזה כאב.
טאהיונג לובש מכנס בצבע תכלת וסוודר לבן עם נעליים בצבע תואם. הוא מעביר סירוק על שיערו המרושל, לוקח את הטלפונים שלו ושל ג'ונגקוק ומפתחות, נועל את הדלת, יורד במעלית, נכנס לרכבו ומתניע אותו. בדרך עוצר באיזה מכולת וקונה אלכוהול, ממשיך בנסיעה ישירה לכיוון ביתו של נאמג'ון.
טוב, לא בדיוק. הוא נוסע דרך הרחוב בו גר ג'ונגקוק למקרה והוא בדיוק ייצא וטאהיונג יוכל להציע לו טרמפ, אבל ג'ונגקוק לא נמצא שם ובכלל, הסיכוי שיצא מהבית דווקא עכשיו הינו קלוש.
ג'ונגקוק עזב את ביתו היום עם המילים, "אני צריך זמן לחשוב." וטאהיונג נשאר שקט, מקבל את ההחלטה שלו. הוא מוכן לחכות בתנאי שג'ונגקוק ייתן צ'אנס נוסף להם, כי זה לא הוגן לסיים את הכל בגלל חברה לא נכונה והיום שניהם נמצאים במקום שונה, בוגרים יותר וחכמים יותר. ג'ונגקוק יהיה חייב לתת למערכת היחסים שלהם עוד סיכוי.
ואם הוא לא... טאהיונג ירקוד על קברו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
