"לא אין מצב. הוא לא יוצא מזה בלי כלום" כריס אמר זועם ואני חושבת שהתחלתי לרעוד
"כריס בבקשה, הוא לא יעשה את זה שוב, זה היה כי התגרתי בו" שיקרתי
"אוקיי, אבל אם הוא נוגע בך שוב אני מערב משטרה" כריס אמר מובס מהפרצוף שלי. הוא יגע בי שוב, ועכשיו אני גם אצטרך להסתיר את זה מכריס כדי שלא יסבך את עצמו
"הוא לא, אל תדאג" אמרתי וחיבקתי אותו שוב, אוי אלוהים איך נכנסתי לזה? מיילי, זה איך נכנסתי לזה.
*********************************
"איך יכולתי לדעת אבל?!" מיילי צעקה רודפת אחרי במסדרון בית הספר בזמן שאני הולכת ממנה בעצבים
"את אפילו לא אמרת לי שזה הבית שלו!!!" צעקתי עליה חזרה והיא הופתעה
"זה לא הבית שלו!!" היא צעקה חזרה, חוצפנית! אין לה זכות לפתוח את הפה בכלל
"אז הוא המציא את זה?!" שאלתי אותה עצבנית מסתובבת אליה ונעצרת, או שהוא שקרן או שהיא שקרנית, שתי האפשרויות הגיוניות לי
"לא, הבית הזה בבעלותו, אבל הוא לא גר שם!!" מה זה פאקינג משנה?!
"מה ההבדל?! את גררת אותי למקום ששייך לו וסיבכת אותי בכל כך הרבה צרות שאני לא יודעת אפילו איך להתחיל להתמודד איתם!!" אמרתי לה והיא שמטה את כתפיה
"את צודקת אוקיי... אני מצטערת..." וואו יופי, זה לא בדיוק עוזר לי עכשיו
"מה זה עוזר לי עכשיו..." אמרתי והלכתי וראיתי עינים עוקבות אחרי, התמקדתי בפנים, וברור שזה יהיה בלייק, למי שהתבלבל הוא לא לומד בבית הספר הזה, הוא לא לומד בכלל, הוא סיים את הלימודים לפני שנתיים, הוא בא לבית הספר מדי פעם בשביל 'עבודות תחזוקה בהתנדבות כדי להחזיר לבית הספר על מה שנתן לו' שזה במילם אחרות הסיפור כיסוי שלו לבוא פעם ב לבית הספר לבדוק מה עם הדילרים שלו ולהביא להם חומר חדש, וההנהלה לא יכולה לעשות כלום כי כולם משקשקים ממנו, הוא עשיר, מאוד, ויש לו קשרים מכאן עד הירח, אם כבר מקשרים את זה, מסתבר שה'מסיבה' שהלכתי אליה הייתה משהו שקורה בערך פעם בחצי שנה, ושם כל הדילרים- שברור שמייקל אחד מהם, מקבלים תגמול על מה שמכרו, או בקיצור שתיה וכסף על פי כמות האנשים שהפילו לסם, תודה לאל שעוד חצי שנה אני מסיימת את בית הספר המפגר הזה ואני לא אצטרך להיתקל בו יותר, בקיצור ראיתי את עיניו ופרצופו הרציני עוקבים אחרי בדרכי לשירותים, הוא ישב על עקביו עם מברג בידו והתעסק באיזה משהו נמוך, רק שלא יבוא אחרי רק שלא יבוא אחרי... סגרתי את עצמי באחד התאים מתפללת שכשאני אצא מהשירותים הוא לא יהיה שם, התיישבתי על האסלה עד שהבנתי שמישהו מתעסק לי עם הדלת, המנעול התחיל להסתובב והדלת נפתחה, הוא עמד בפתח נשען על המשקוף וחצי חיוך על פניו הרציניות
"את בורחת ממני? לא יפה" הוא אמר ואני התכווצתי אחורה כמה שאני יכולה בתקווה להעלם
"א...א--" התחלתי לדבר או יותר נכון לגמגם והוא קטע אותי
"הנה תני לי לענות במקומך, א... א... אנ..ני ל...א" הוא חיקה אותי ואני שתקתי, אם הוא לא היה כזה מפחיד הוא כבר היה חוטף איזה כאפה או שתיים
"למה אתה כל כך שונא אותי?" שאלתי אותו והוא צחק, יואו אני לא יכולה יותר לשמוע את הצחוק הזה
"לא יודע האמת. יש משהו כיף בלשנוא אותך" מה כיף בלשנוא אותי הוא עושה צחוק?! אין לו מושג אפילו מי אני
"אבל אתה אפילו לא מכיר אותי" אמרתי בקול הכי חזק שהצלחתי להוציא "אתה אפילו לא יודע איך קוראים לי"
"קליאו סיאה, אבל לדעתי יותר מתאים שיה (chien-שיה בתרגום מצרפתית זה כלב), רקסי" איך הוא יודע את השם שלי?? מי אמר לו את זה?? אני לא רוצה שהוא ידע עליי דברים!
"בבקשה תעזוב אותי, אני אעשה מה שאתה רוצה" איך הגעתי למצב שאני מתחננת אליו?? אוף הכל כזה דפוק
"אממ, לא נראה לי" הוא אמר והוציא את המנעול מהמקום, סגר את הדלת ונעל את הדלת מבחוץ והצלצול בדיוק הגיע "שיעור מהנה!" הוא צחק ואני התיישבתי על הרצפה בכבדות, למה הוא לא פשוט עוזב אותי וזהו?!
*********************************
"יש פה מישהו??" מישהי שאלה מחוץ לתא שלי, כנראה שמעה אותי בוכה, תודה לאל!
"כן כן! בבקשה תוציאי אותי מפה!!" צעקתי אליה החוצה וקמתי מהרצפה
"שניה..." היא יצאה מהדלת וחזרה אחרי כמה שניות וסובבה את המנעול עם משהו, הדלת נפתחת ומולי עמדה נערה בערך בגילי, שיער חום שחור חלק ועינים חומות יפות, היא באמת הייתה ילדה יפה, בידה הייתה חתיכת עץ שכנראה בעזרתה סובבה את המפתח
"תודה תודה תודה!" חיבקתי אותה והיא הופתעה, מסכנה, מאיפה נפלתי עליה
"בכית?" היא שאלה כששטפתי את פניי
"כן אבל לא כי ננעלתי" גם כי ננעלתי, אבל בעיקר כי עבריין מטורף לא יורד לי מהגב כבר כמה ימים
"אז מה קרה?" לספר? לא לא עדיף שאני לא אספר, אני מספיק מסובכת, חבל לסבך אנשים אחרים
"סתם... סיפור ארוך" אמרתי והיא חייכה חיוך קטן מבינה שזה לא סתם אבל לא לוחצת עליי, אני מתחילה לחבב אותה "דרך אגב לא אמרתי, אני קליאו" אמרתי מחייכת
"אליס" היא חייכה אליי חזרה ואז לקחה את הטלפון מידי ורשמה את המספר שלה "למקרה שהסיפור קצת יתקצר" היא אמרה ונתנה לי מבט מלא תקווה, באמת יש תקווה? אני כבר לא בטוחה... אולי אני צריכה לעבור מפה וזהו. אבל כריס... אם כבר מדברים עליו למה לא שמעתי ממנו היום? התקשרתי אליו בטעות בשיחת וידאו וכבר השארתי את זה ככה והוא ענה אחרי שני צילצולים
"ליאו?" הוא שאל ופניו נמרחו על הטלפון בצורה שבהתחלה הצחיקה אותי עד שהבחנתי בפנס סגול ענק שהיה לו על עיינו השמאלית ונבהלתי
אחד מי יודע, אחד אני יודע! אחד פנס בעין של כריס של כריס של כריס של כריס
מי עשה לו את זה???
YOU ARE READING
Loves To Hate Me
Romance[highest rank - #1 in romance] קליאו ידעה מההתחלה שזו תיהיה טעות ללכת לשם היא ידעה שהיא לא שייכת והיא לא ידעה כמה היא צדקה כי זה הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותה. כל מה שהיא אי פעם רצתה זה שיאהבו אותה. אבל מה היא הייתה צריכה? **** "אני. שונאת. אותך...
