משוכתב
"מי עשה לך את זה?!" שאלתי בבהלה והוא צחק, אני תכף מקבלת התקף חרדה מה אתה צוחק?!
"את לא מבינה, קפצתי כמו אידיוט בטרמפולינה והברך נתקעה לי בעין" הוא אמר מצחקק וחזרתי לנשום. זה לא בלייק, זה לא אשמתי "איך היה היום שלך עד עכשיו? למה את נראת כאילו בכיתי??" הוא שאל בדאגה ושיפשפתי את פניי עם היד מנסה להסתיר את העיניים
"מה? לא, שטפתי פנים, אני עייפה" אמרתי במהירות, אסור שהוא יתעצבן על בלייק, בסוף תיהיה מלחמה בגללי
"את ב--" הוא התחיל לדבר והצלצול קטע אותו, פאק אלוהים תודה, אני לא צריכה להסביר כלום
"אני חייבת ללכת כריס אני אדבר איתך" אמרתי, ניתקתי והלכתי מהר לכיתה, בהתחלה הלכתי לכיתה הלא נכונה כי שכחתי שאני עולה היום הקבצה בכימיה. נכנסתי לכיתה החדשה והמורה אמר לי לשבת ליד אחד התלמידים שאין להם שותף, חוץ ממני הגיעו עוד תלמידים חדשים היום לכיתה, ראיתי מקום פנוי ליד ילד שלא הכרתי ממש אבל הפרצוף שלו היה מוכר לי, אני חושבת מהמסיבה, אז לא לקחתי סיכון. היה עוד שולחן עם שני מקומות ריקים, ששם כנראה כריס יושב כי הוא בהקבצה הזאת ולא הגיע היום. והיה מקום אחד פנוי ליד אליס הבחורה הנחמדה ממקודם, הבחירה האוטומטית שלי הייתה לשבת ליד כריס ולהיות השותפה שלו לשאר השנה, אבל משהו אמר לי שאולי הגיע הזמן לצאת קצת מהקופסא והתיישבתי ליד אליס
"היי" חייכתי אליה והיא חייכה חיוך נחמד בחזרה. רוב השיעור דיברנו בפתקים מכירות קצת אחד את השניה. האמת שהיא ממש חמודה, אני לא מתחרטת שהחלטתי לשבת לידה. היא עדינה כזאת, ויש לה לב טוב, והיא לא כלבה למרות שיש לה הרבה ביטחון
"את רוצה לבוא אליי היום לעשות את המשימה?" היא שאלה והבטתי על הלוח מבינה שהמורה כתב משימה שלא שמתי לב אליה בכלל, מה מתי הוא הספיק?
"כן ברור, איפה את גרה?" שאלתי והוצאתי את הטלפון כדי לרשום והיא לקחה לי אותו מתחת לשולחן וסימסה לעצמה משהו
"אני אסמס לך את הכתובת ומתי לבוא" היא אמרה והחזירה לי את הטלפון, כאילו אלוהים אומר לי- הנה קחי חברה חדשה ועזבי את מיילי המגעילה, ואלוהים בדרך כלל צודק. אבל אני לא יכולה פשוט לנתק את מיילי... היא אחותי
*********************************
"לא לא לא!!!!" צעקתי צוחקת כשכריס התחיל לדגדג אותי. היינו שנינו על המיטה שלי והוא ניסה להשיג ממני מחברת שכתבתי בה שיר "עזוב!!" צרחתי ובעטתי בו מנסה להרחיק אותו "אני לא מביאה לך!!" אמרתי מנסה להשתלט על הקול שלי שיצא מלווה שהתגלגלויות של צחוק. בעטתי בו שוב והוא התחיל להוציא קולות של כאב. הראתי לו מה זה.
"איי אחח העין!!" הוא צעק ואני קמתי מהר לבדוק שהוא בסדר, אומייגאד! הראתי לו יותר מדי מה זה! התרוממתי וניסיתי לבדוק אותו אבל המניאק חטף לי את המחברת מהיד, לא! אני ארצח אותו תחמן!!
YOU ARE READING
Loves To Hate Me
Romance[highest rank - #1 in romance] קליאו ידעה מההתחלה שזו תיהיה טעות ללכת לשם היא ידעה שהיא לא שייכת והיא לא ידעה כמה היא צדקה כי זה הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותה. כל מה שהיא אי פעם רצתה זה שיאהבו אותה. אבל מה היא הייתה צריכה? **** "אני. שונאת. אותך...
