"אתה בטח סקוט" בלייק ניגש לאחי מחייך והשיט לו יד מחכה שילחץ אותה. באותו רגע רציתי לקפוץ עליו ולהעיף את היד המטונפת והמלאת דם שלו מאח שלי. אבל כמו תמיד, פחדתי
"מי אתה?" סקוט שאל מבלי להושיט לו יד חזרה, זה הילד שלי.
"אני בלייק, ידיד של קליאו" בלייק אמר חושף טבלת שיניים לבנות לסקוט וסקוט צמצם את עיניו בפיקפוק אך לבסוף נזכר שזה לא מעניין אותו והתיישב על הספה
"אמא אמרה שאת מכינה לי אוכל" הוא אמר והפעיל את הטלוויזיה
"אממ א-כן" מילמלתי בשוק וניגשתי למטבח
"יום אחד יבוא, ולא תצליחי לברוח" בלייק לחש לי באוזן נצמד אליי מאחורי ומעביר את ידו על התחת שלי
"מה אתה רוצה לאכול?" בעטתי אחורה ברגל של בלייק ושאלתי את סקוט מתעלמת ממנו
"אותך" חיוך מגעיל עלה על פניו וגילגלתי את עיני
"לא יודע, מה שיש" סקוט צעק לי בחזרה ונאנחתי. אני פשוט אכין לו לחם מטוגן, מהיר וטעים.
"את משחקת אותה תמימה אבל אני יודע שאת גם נמשכת אליי" בלייק אמר מתיישב בשולחן האוכל ומביט בי עוקב אחרי מעשיי. הוא נמשך אלייך, לא הוא מנסה לשחק לי בראש
"למה אתה עדיין פה?" שאלתי עצבנית, יודעת עמוק עמוק עמוק בתת מודע שלי שהמזדיין הזה צודק, אני באמת קצת נמשכת אליו. אבל זה רק חיצוני, רק פיזי. האישיות שלו לגמרי מחפה על זה.
"להכיר את הגיס שלי" בלייק חייך והשתתקתי כשסקוט נכנס למטבח והתיישב מול בלייק
"מוכן כבר? אני רעב" הוא שאל ובדיוק הוצאתי שני לחמים מהמחבת
"מוכן" חייכתי אליו והנחתי לו אותם בצלחת
"בוא נשחק כדורסל" בלייק אמר פתאום ואני וסקוט הבטנו במבט של 'נפלת מהירח?' "ראיתי שיש לכם סל בחוץ, אני מתערב איתכם שאני מכסח את שניכם שניים על אחד" הוא אמר והמשכתי להביט בו המומה
"עוד לא ראית את החיה הזאת משחקת" סקוט אמר מצביע עליי ומוציא אותי מההלם שלי
"אני עדיין בטוח שאני מנצח אותכם" הוא אמר מלהיב את סקוט. מה לעזאזל קורה פה?!
"לא אתה לא! אנחנו טובים ביחד. אפילו את ברנדון אנחנו מנצחים!" סקוט אמר בהתלהבות ודחף את הלחם מהר לפה שלו
"תוכיח" האדיוט אמר וסקוט קם מהשולחן דוחס את הפרוסה האחרונה לפה ורץ לממד להביא כדור
"סקוט אתה צריך לישון" אמרתי נותנת מבט של מוות לבלייק. שלא יתקרב לסקוט
"נו משחק אחד קליאו!" הוא התבכיין וקפץ במקום
"כן קליאוווו! רק משחק אחד!!" בלייק חיקה אותו וחייך אליי חיוך שטני
YOU ARE READING
Loves To Hate Me
Romance[highest rank - #1 in romance] קליאו ידעה מההתחלה שזו תיהיה טעות ללכת לשם היא ידעה שהיא לא שייכת והיא לא ידעה כמה היא צדקה כי זה הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותה. כל מה שהיא אי פעם רצתה זה שיאהבו אותה. אבל מה היא הייתה צריכה? **** "אני. שונאת. אותך...
