ירדתי מהאוטו מסדרת את השמלה ומביטה מבט חטוף במקום שבלייק לקח אותי אליו. מסעדה עם שם צרפתי מגונדר וכניסה מוארת באורות חג מולד לבנים. זה כל כך קלישאתי.. אבל כל כך יפה... פתאום התחלתי להרגיש לא בנוח עם השמלה המכוערת שלבשתי. בלייק הלך לצידי כל הדרך עם יד רכושנית על המותניים שלי, לא שמישהו יסתכל עליי גם ככה כשאני לבושה ונראת ככה... התיישבנו באחד השולחנות הפינתיים והמבודדים, אבל עדיין היו עוד כמה שולחנות במרחק ראיה. בלייק משך בשבילי את הכיסא כדי שאתיישב אבל כשבאתי לשבת הוא משך אותו אחורה ונפלתי על הרצפה. הבטתי אליו אדומה ומצאתי אותו מתגלגל מצחוק כשראשו מונח אחורה כמו ילד וידו על בטנו. הוא כזה ילדותי. למה אני פה איתו? הא נכון, הוא הכריח אותי.
"בוגר" מילמלתי מתורממת מהרצפה ומנסה להתעלם מכל המבטים והציחקוקים שאני מקבלת
"כמו שזה בוגר ללבוש את הבגד הכי ארוך ומכוער שיש לך בארון" הוא עקץ חזרה והחלטתי לוותר בתיקו.
הוא הזמין בשביל שנינו את המנה ומשום מה הרגשתי מתח מטורף באוויר. זה היה מציק. הוא כל הזמן הביט בי עם העיניים החודרות האלה שלו, ונגע במקרה עם האצבעות הארוכות שלו. הרגשתי כאילו אני יכולה להרגיש כל פיסת עור שלי פועמת ברגע שהוא התקרב אליה. וזה עיצבן אותי. כי אני שונאת אותו. נכון?
"למה אני?" שאלתי מביטה בעיניו ומנסה להתעלם מזה שהרגל שלו נוגעת ברגל שלי
"מה זאת אומרת?" הוא שאל וגרר את הכיסא שלו להתיישב צמוד אליי מצידי במקום ממולי
"זאת אומרת שאתה יכול להשיג כל בחורה שבאלך, אז למה להתעקש דווקא על זאת שלא רוצה? למה לא ללכת על מישהי אחרת וזהו?" שאלתי וחיוך זחוך טיפס על פניו באיטיות
"כי איפה הכיף בזה?" הוא שאל והניח את ידו על הירך שלי
"זאת לא התשובה שרציתי" מילמלתי לעצמי
"הא כן, וגם כי אני אוהב להיות איתך יותר מאשר עם אחרות ובלה בלה בלה" הוא אמר והעיינים שלי נפתחו
"מה אמרת?" שאלתי מרגישה שהאוויר נעלם לי מהריאות כשהוא אמר שהוא אוהב אותי יותר מאחרות
"מה שאני הכי אוהב להיות איתך? זה לא היה ברור?" הוא שאל וידעתי שאני אתחרט על זה אבל הרצון שלי לנשק אותו באותו רגע פשוט היה גדול עליי. בשניה שנשענתי אליו הוא נשען גם כן אליי ותפס את פניי
"אתה תשבור לי את הלב" מילמלתי והוא הנהן ונשך את שפתי
"אז אני אקנה לך אחד חדש" הוא אמר וחזר לנשק אותי
"אתה חנקת אותי, פעמיים" אמרתי שוב עוצרת את הנשיקה
"ונישקתי אותך ארבע פעמים" הוא אמר והתקרב חזרה אבל התרחקתי עוד אחורה
"חמש" מילמלתי והוא צחק
"הפעם את נישקת אותי. אל תקחי לי את זה" הוא אמר ונשכתי את שפתי לא יודעת מה לענות. הוא צודק הפעם זאת אני. איך הגעתי למצב שאני מנשקת אותו? אני כל כך נואשת לאהבה שאני מוכנה לקבל אותה גם אם זה ממנו? וגם אם זו לא באמת אהבה? "את חושבת יותר מדי קיי. פשוט תזרמי עם זה" הוא אמר נעמד ומושך אותי לעמוד איתו
"לאן אנחנו הולכים?" שאלתי והוא חייך אליי חיוך שובב
"לא לחשוב" הוא אמר ומשך אותי אחריו אל מחוץ למסעדה. נכנסנו לאוטו שלו ונסענו בקושי כמה דק עד שהוא נעצר בחניון מול הים "בואי" הוא משך אותי מחוץ לאוטו ולקח איתו את הכיסוי לרכב. הגענו לחוף והוא פרס את הכיסוי על החול והתיישב "תשבי" הוא צחק מביט בי משועשע והתיישבתי לידו
"מה אנחנו עושים פה?" שאלתי מביטה לגלים ומרגישה את הרוח נושבת לידנו. למרות הרעש שהרוח והגלים עשו הכל הרגיש... שקט
"זה המקום שאני בא אליו כשאני צריך לחשוב, אולי בגלל שאנחנו כל כך שונים לך זה בטח יעזור להפסיק לחשוב" הוא חייך והביט בי
"היית מאוהב פעם?" שאלתי פתאום והוא הביט בי מבולבל
"מה?" הוא חיבר גבות ושאל בהתגוננות
"כן או לא?" שאלתי והוא הביט בי שותק. כמה שניות מאוחר יותר השפתיים שלו היו על שלי והידיים שלו על המותניים שלי. הוא נישק אותי כאילו זה הדבר האחרון שהוא הולך לעשות. והדבר האחרון שאני רציתי לעשות זה לעצור אותו. לאט לאט הוא הציל עליי והנחה אותי להשכב לאחור כשהיד שלו תומכת בי מאחורה. לפני שהבנתי מה קורה הוא שכב מעליי נותן את תשומת הלב המלאה שלו לצוואר שלי. עצמתי את עיני והרמתי את ראשי לאחור נאנחת.
"את כל כך שווה קליאו, אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך" הוא מילמל תוך כדי שהשפתיים שלו עברו להשאיר סימנים על החזה שלי. מה לעזאזל הבנאדם הזה עושה לי? רגע אחד אני שונאת אותו ורגע אחר הבטן שלי מתהפכת רק מלשמוע את הקול הנמוך שלו. כמו פאקינג סם. רגע אחד אני בשמיים איתו ורגע אחרי זה אני מרוסקת. הכל פשוט יותר מדי בשבילי. אבל אני לא מצליחה לרצות שהוא יפסיק. אני רוצה לא לרצות אבל פאק, כשהשפתיים שלו על הגוף שלי והידיים שלו מלטפות אותי זה פאקינג גן עדן. "אני לא יודע מה את עושה לי קליאו" הוא מילמל והקול הצרוד שלי שלח רטט למקומות ששכחתי בגוף שלי. ואז הגיע הרגע הזה, שהמוח שלי פשוט נהיה שקט. לא עוד חששות, לא עוד מחשבות מעצבנות. רק הרעש של הגלים וההרגשה של השפתיים של בלייק.
הוא צדק, באמת קל להפסיק לחשוב פה.
אז בננות שלי. אני ממש מצטערת שמשכתי אותכן כל כך הרבה זמן. אני וההשראה שלי היינו בריב ולא הצלחתי פשוט למצוא מה לכתוב.
YOU ARE READING
Loves To Hate Me
Romance[highest rank - #1 in romance] קליאו ידעה מההתחלה שזו תיהיה טעות ללכת לשם היא ידעה שהיא לא שייכת והיא לא ידעה כמה היא צדקה כי זה הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותה. כל מה שהיא אי פעם רצתה זה שיאהבו אותה. אבל מה היא הייתה צריכה? **** "אני. שונאת. אותך...
