Tied to him .

פרק 4

הרגשתי את הגוף שלי עף קדימה.
הרגשתי ידיים נעטפות סביבי.
ידיים?
הרגשתי כאב חד ופתאומי וגניחת כאב נוספת מלבד שלי נשמעה. אחרי מספר שניות פקחתי את העיניים והייתי עטופה בזרועות של גבר, סובבתי את הראש כדי לראות מי זה
״ליאם״ ההפתעה בקולי הייתה ברורה.
מאיפה הוא הגיע לכאן.
הוא גנח בכאב והתיישב ולאחר מכן נעמד מושיט את היד שלו לעזור לי לקום והרגשתי כאילו חטפתי זרם כשנגעתי ביד שלו אבל נעזרתי בה כדי לקום מסדרת את התיק על הגב והולכת חזרה לכביש בצליעה קלה אוספת את הדברים שלי לתיק הקטן וחוזרת למדרכה ממשיכה ללכת לכיוון הבית של אוראל כי אין ברירה אחרת.
״אז גם אותך לא לימדו נימוסים אני מבין״ הוא אמר ונעצרתי
״מה אתה מצפה שאני אגיד לך?״ שאלתי בלי להסתובב אליו
״תודה״ הוא ענה
״תודה? על מה?״ שאלתי
״אני לא ביקשתי ממך לדחוף אותי משם״ עניתי
״את..״ הוא מלמל לעצמו יותר מאשר אליי הסתכל לכיוון הכביש ואז החזיר את מבטו אליי.
לא יודעת מה הוא חושב כי אי אפשר לפענח את ההבעות פנים שלו.
״אני יכולה בבקשה ללכת?״ שאלתי באפיסת כוחות, מסתכלת עליו והוא התקדם לעברי עד שהוא מרחק סנטימטרים ספורים ממני, ועקבתי עם עיניי אחרי היד שלו כשעלתה לכיוון הפנים שלי, עצמתי עיניים חזק, מחכה לחטוף מכה, אבל פקחתי אותן בהפתעה כשהרגשתי עדינות ורוך כשהיד שלו הונחה על הלחי שלי והאגודל שלו ליטף אזור בלחי שלי ״מי עשה לך את זה?״ הוא שאל בשקט מאיים
״זה לא משנה״ עניתי בשקט והעיניים שלי טיילו רק כדי לא לפגוש את עיניו
״מי?״ הוא שאל שוב והעיניים שלי התקבעו על השפתיים שלו, הן נראות כל כך טוב, מעניין אם הן גם רכות כמו הידיים שלו, מעניין איך הוא מנשק.
מה? מה קורה לך אישה! תתאפסי על עצמך
כנראה הנפילה הפילה לי גם את המוח ואת חוש ההיגיון יחד עם הדברים מהתיק.
״אני מחכה״ הוא אמר מעורר אותי מההפינוזה שהשפתיים שלו הכניסו אותי אלייה והעיניים שלי זינקו לשלו והזעם בהן גרם לי לענות מייד ״אמא שלי״ לחשתי כמעט בלי קול והיד שלו התאגרפה מייד.
הוא עצבני. את זה אי אפשר לפספס.
״זה בסדר כבר לא כואב״ ניסיתי לבטל את העניין והוא נגע באזור גורם לי להוציא יבבה ולהזיז את הראש
״כן. אני רואה״ הוא אמר בעצבים
״סליחה״ התנצלתי
״על מה את מבקשת סליחה? את לא צריכה להתנצל כשפוגעים בך״ הוא התעצבן
״אתה עצבני עליי״ הסברתי ״אז סליחה״ הוספתי בחוסר אנרגיה, מתה ללכת מפה כבר.
אני מודעת לזה שבאמת המילה כבר מאבדת משמעות לידו. כי כל מילה שניה שלי היא סליחה, גם אם היא נאמרת לחינם.
״אני לא עצבני עלייך קים״ הוא אמר ורטט מענג עבר בי כשהוא אמר בפעם הראשונה את השם שלי.
מה לכל הרוחות?! אישה תתאפסי על עצמך.
את לא נמשכת לגבר הזה.
האני הפנימית שלי כמעט צרחה על עצמי.
כנראה הסטירה מאמא שלי השפיעה חזק.
״אז על מי כן?״ שאלתי והוא התקרב אליי כמעט האף שלו נגע בשלי והרגשתי את הבל פיו על השפתיים שלי כשהוא אמר ״לא עניינך״ והתרחק
גאד דאיים הגבר הזה יודע לשגע!
״אוקיי. היה נחמד. לילה טוב לך״ הכרזתי והסתובבתי מתחילה ללכת לכיוון הבית של אוראל ומכווצת גבות בבלבול כשאני לא שומעת אותו אומר לי משהו נוסף.
אחרי מספר צעדים הסתובבתי והוא כבר לא היה שם.
הסתובבתי חזרה והמשכתי ללכת לאוראל, מוציאה את הפלאפון ומחייגת אליו ליידע אותו שאני בדרך .
״למה את לא עונה כשמתקשרים?״ הוא ענה לשיחה, אה אז הוא זה שהתקשר מקודם
״סורי. תגיד, אפשר לבוא לישון אצלך הלילה?״ שאלתי כמעט מתחננת, כי אם לא הוא אין לי לאן ללכת
״מה? בטח שאת יכולה״ הוא ענה ושמעו את החיוך על פניו ״שתכירי שבגללך רק הלילה אני מוכן לישון על הרצפה״ הוא הוסיף
״אויש איזה כבוד יש לי״ חייכתי וכבר ראיתי מרחוק את הבית
שלו ״אני עוד חמש דקות אצלך, תפתח לי את הדלת״ אמרתי
״בדרכי לדלת״ הוא זימר וניתק
״ערב טוב גבירתי״ הוא אמר כשפתח לי את הדלת וציחקקתי נכנסת ממלמלת אליו ״ערב טוב אדוני״ ועוקבת אחריו בשקט כשהוא מוביל את הדרך לחדר שלו כי אמצע הלילה וההורים שלו כנראה ישנים.
״אני רואה שהספקת לסדר בחמש דקות״ אמרתי מסתכלת על הפוך והכרית שעל הרצפה כי שם הוא יישן.
״כפרה אני יכול לעשות הכל בחמש דקות״ הוא חייך ״תרגישי בבית״ הוא הוסיף והנחתי את התיקים על הרצפה ועשיתי את דרכי ישירות למיטה שלו נכנסת ומתחפרת מתחת לשמיכה, מרגישה חמימות של מיטה ומתענגת עליה, מרגישה נחת לרגע.
״יאאלה לישון גברת, מחר בית ספר״ אוראל פינק אותי בקריאת לילה טוב וסגר את האור