כשהחלום התחיל ידעתי שאני בצרות. החלום התחיל ככה, עמדתי מול צ'ארלס [נער גבוהה ושרירי] שהיה צריך ללכת וצווחתי עליו שהוא חייב לחזור לפני שנת הלימודים אחרת ערביץ לו. והוא אמר לי להירגע ושהוא יחזור שבוע לפני שנת הלימודים."תירגעי. אני בסך הכל הולך למחנה קיץ זה לא כזה סיפור" הוא אמר.
"אתה חייב להבטיח לי שתחזור לפני שנת הלימודים, אוקיי?!" צעקתי עליו
"אוקיי, אוקיי"
"תבטיח" תבעתי
"אני מבטיח לך" הוא אמר "עכשיו אני צריך ללכת. אפשר?"
נתתי לו חיבוק ואמרתי" עכשיו אתה משוחרר" הוא ניכנס לרכב שלו ונסע משם.
היתאוררתי בבהלה ושאלתי "צ'ארלס, אתה שם צ'ארלס?"
ברגע הראשון כל שראיתי היו פנים של בן שלא הכרתי. היה לו שיער בלונדיני ועינים כחולות כמו השמים, היה לו גם חולצה כתומה שכתוב עליה 'מחנה חצויים' הוא היסתובב לאחור ואמר "היא בהכרה תיקרה לכירון."
"איפה אני?" שאלתי
"את במחנה החצויים" הנער אמר
"מי אתה?" שאלתי
"אני ויל סולאס, מי את?"
"אני נעמי בקנדורף" ויל היסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח "מה עשיתי?"
"כלום ,את יכולה לקום?" ויל שאל, ועזר לי לשבת
"איפה זה המחנה הזה?" שאלתי
"בלונג אילנד"
"זה מחנה קיץ?"
"כן, למה?"
"יש פה מישהוא בשם צ'ארלס בקנדורף במקרה?"
"...אולי כדי שתדברי עם כירון."
"מי זה כירון?" שאלתי
"מנהל המחנה."
הוא אזר לי לקום, והלכנו לדלת. כשיצאנו החוצה הדבר הראשון שהכה בי היה הריח באוויר שהריח כמו תותים בשלים ,עמדנו על מרפסת. נישאנתי על המעכה לאזן את עצמי. "אז איפה הטיפוס הזה כירון?" שאלתי "הוא עכשיו בא." ויל אמר
מישהוא בא רוכב על סוס, לפחות חשבתי שהוא רוכב על הסוס, עד שהבנתי שזה קנטאור, יצור שהוא חצי אדם וחצי סוס. לחלק האדם של הקנטאור היה שיער שחור מתולתל וחולצה כמו של ויל, לחצי התחתון שלו הוא היה סוס לבן יפיפה.
"אני רואה שהיא היתאוררה, יפה מאוד." הקנטאור אמר.
"כירון זאת נעמי, נעמי זה כירון." ויל החווה בידו ביננו.
"אתה קנטאור " ציינתי.
"כן יקירה."
"ואתה מנהל מחנה שלם של ילדים?"
YOU ARE READING
הבובה של גאיה
Fanfictionהיי זה סיפור על נעמי בקנדורף בת דודה של צ'ארלס בקנדורף. נעמי היא נערה שמחפשת את בן דוד שלה במשך שנתיים. רגיל לא? אבל הינה, היא לא נערה רגילה היא חצויה. במשך הסיפור נעמי תקבל הפתעות , מישפחה חדשה, אהבה בלתי צפויה, אבא שהיא אף פעם לא רצתה וגורל בלתי...
