הכל בגלל פאקינג צה״ל

2

אנחנו נכנסות לחדר ומתחילות לפרוק את כל הציוד ולסדר לנו מיטות, ממש התלבטתי ובסוף בחרתי במיטה למעלה, למטה כולם ישבו אליה ואני אפחד שמי שלמעלה תיפול אלי. ״חיילות ,מסדר ראשון ,יש לכן 5 דק זריז״ אמר ויצא התארגנתי בעיקר על עצמי, יצאתי. ביחד עם שירה ומיקה שהן הבנות הכי חמודות שהכרתי בינתיים הגענו לתור והמפקד התחיל לדבר
״כמו שאמרתי, אני שניר אבל כרגע זה רק המפקד, אני רוצה שנייה לעבור על מה שהולך לקרות״ הדרך שבה הוא זז, ראו שהשרירים שלו עוד שנייה נקרעים מהחולצה והביטחון שלו רק משך אותי אליו עוד יותר ״כל בוקר יהיה מפקד בוקר, אימון, ארוחת צהריים, לומדים משהו ואז בערב שמירות כל פעם זה ישתנה״ הוא ממשיך לדבר ואני מסתכלת לו בעיניים מנסה להבין מה מסתתר מאחורי הדמות הזאת , הוא העביר אלי מבט וקרצתי לו אחרי שהוא נשאר אלי ולא אמר כלום והוא פתאום התעורר ״משוחררות ״. חזרנו לחדר והתארגנו לשינה ״לילה טוב בנות״ מיקה אמרה, מיקה ילדה טובה, מאוד, ממש מקווה שאנחנו נהיה חברות טובות ״לילה טוב מיק״ אמרתי לה

קמתי מהשעון מעורר ששמתי לעצמי ב4:00 , ירדתי מהמיטה בלי להעיר אף אחת ושמתי טייץ וחולצה, התחלתי לרוץ ושמתי שירים באוזניות שלי, הדבר היחיד שינתק אותי מכל המחשבות, רצתי 3 קילומטר וחזרתי לחדר, לקחתי בגדים ונכנסתי לביתן של המקלחות, התקלחתי ושמתי קרם גוף עם ריח שאני מאוהבת בו, ובושם גם מאוד , חזרתי לחדר וכולם היו ערות, עמדתי מול הטלפון ששימש לי כמראה ועשיתי קוקו גבוהה , לקח לי מלא זמן עד שיצא מושלם בלי שוונצים ושמתי אליו ג׳ל שלא יזוז. ״לי אנחנו מאחרות בואי״ מיקה ושירה חיכו לי , הלכנו וראינו את כולן בשורה ״חילות איחרתן, אתן תרוצו יותר מכולם״ המפקד אמר ״בדקה , המפקד״ אמרתי והוא הסתכל אלי מלמעלה למטה ״את רוצה לרוץ כפול מחברות שלך?״ שאל אותי והסתכל לנשמה שלי ״בסדר״ חייכתי אליו והוא הייה מופתע ״אתן רצות עכשיו 3 סיבובים מסביב לבסיס, מי שאחרה 5 ואת 10״ הסתכל אלי וחייכתי ״שום בעיה, המפקד״ אמרתי את המילה האחרונה בקול רעם . התחלתי לרוץ ביחד עם כולם ועקפתי אותן די מהר, עשיתי כבר 4 סיבובים כל סיבוב מחדש המפקד עמד באותו מקום והסתכל אלינו, אלי. דאגתי לסדר את המכנס שיסתכל בדיוק למקום שבו רציתי שיסתכל , וכך הוא עשה, כל הבנות סיימו והמשכתי לרוץ , נשאר לי רק עוד סיבוב אחרון, אני עוד שנייה מסיימת. אני חוזרת לשורה לא מתנשפת ״חיילות, עכשיו נעשה שכיבות סמיכה, מי שלא מצליחה שתעשה 10 ומי שכן שתעשה כמה שיותר״ אמר והתחלתי לעשות, טוב בזה פחות התאמנתי אבל, טוב נו. 1 2 3 4 5 ... 15... 19....30....38...41 אני היחידה שעושה והשרירים שלי צועקים לי להפסיק אבל אני יודעת שעכשיו אני היחידה שמענינית אותו, אז אני ממשיכה 49....52....61...65 ״זהו חיילת, זה מספיק״ הוא אומר ואני לא מספיקה ״יש לי שם, מפקד״ אני אומרת ועושה עוד שכיבת סמיכה ״לי, קומי ״ הוא אומר הפעם בקול יותר נוקשה ואני קמה מסתכלת אליו והוא אומר ״השיא שלכן זה 70, אני רוצה שכל החיילות יגיעו לזה עד סוף החודש, אני ברור?״ שאל בתוקפנות ״כן המפקד״ ענינו לו ״עכשיו תעשו מעגל וכל אחת עושה 10 כפיפות בטן בתורה עד שאני יגיד להפסיק
כל אחת מאיתנו עושה 10 אחת אחרי השנייה ״זהו״ הוא אומר ״לכו תאכלו ארוחת בוקר״ אומר לנו ואנחנו מתרחקות ״לי את בסדר?״ כולן שואלות אותי ״הוא ממש התעלל בך, 10 סיבובים זה מלא״ מיקה אומרת ושירה מסכימה איתה ״כן זה בסדר״