9

804 27 3
                                    

נקודת מבט שניר(כי התגעגעתייי)
קמתי בבוקר רואה את הנסיכה שלי, היצור הכי יפה בעולם הזה. אני בוהה בה ומסתכל על השעה, שיט אני צריך להעיר אותה למסדר, למסדר שלי , אבל היא כל כך יפה שהיא ישנה. היא פותחת עיניים ״כמה זמן אתה ער?״ היא שואלת ״לא הרבה, קסם״ אני עונה לה ומחייך היא מסתכלת על השעה ״אני יאחר למסדר״ היא אומרת וקמה פתאום ״שחכת , המסדר שלי״ אני אומר בשוויציות והיא מגלגלת עיינים ״לכי תארגני קסם, שלא תצטרכי לרוץ״ אני אומר לה וצוחק ״אתה עוד תתחרט על זה״ היא אומר ורצה.
אני מגיע למסדר אחרי שאני מוכן ובשעה הנכונה ״בנות כולן פה?״ אני שואל ״לי לא פה, ויש לה מסר?״ מיקה אומרת בפחד ״כן ?״ אני שואל ״לך תזדיין״ היא אומרת ואני מחייך ״יאללה תתחילו לרוץ״ אני אומר ולי מגיעה אחרי כמה דקות ״אני לא יודע, אני ילך להזדיין, איתך?״ אני שואל והיא מחייכת ״בחלומות הלילה״ היא אומרת ומתחילה לרוץ, אני מסתכל אלייה ועל התחת שלה שזז מצד לצד, פאק שניר אתה חולני.
חזרה לנקודת מבט של לי
אחרי מה שקרה בבוקר החזרתי לו בעקיצה והתחלתי לרוץ, רצתי ביחד עם כולן ושהגענו שניר אמר ״אוקי אז היום הלוז קצת משתנה בגלל שמחר יש יום אחרון ואת הטקס הזה, היום בצהריים אני מביא לכם הפתעה ובערב נעשה ערב פרידה, מחר לא יהיה אימון, הטקס מתחיל בשמונה ומשם נמשיך״ הוא אומר ואנחנו הולכות לאכול ״מעניין מה הוא מביא לנו״ מיקה אומרת ״בנות אולי נביא לו משהו״ אני מציעה ״כן אבל מתי נביא לו?״ שירה שואלת ״נבקש משלוח מהיר, נקנה לו חולצה שכתוב עליה משהו״ מיה מציעה ״מה נכתוב אבל?״ הדר שואלת וכולנו חושבות ״אפשר לעשות בדיחה , המפקד תתחיל לרוץ״ אני מציעה וכולן אוהבות , אנחנו מזמינות משלוח מהיר ״שלום אני רוצה להזמין חולצה , תוך כמה זמן זה מגיע?״ שירה מתקשרת לחברה כלשהי ״היום בערב הכי מהר״ הוא אומר ואנחנו מזמינות ״זה טוב ממש״ אני מחייכת
אנחנו מחכות איפה שניר אמר לנו והוא מגיע עם כמה שקיות עם מכתבים ״אוקי אני אשמח אם נשב שנייה במעגל, הבאתי כאן מכתבים וככה מעטפה לכל אחת, כל אחת תקבל של מישהי אחרת, תרשום לה משהו ותעביר, אני הכנתי לכן מכתבים אז גם לי יש מעטפה אבל אני לא משתתף רק שואל שאלות שלגביהן תכתבו״ הוא מסביר , אנחנו מעבירות את המעטפות ואני כותבת לכל אחת מהן משהו ומגיע המעטפה של שניר
שניר שלי, המפקד שלי
מי היה מאמין, אם בתחילת הדרך היו אומרים לי שנהיה ביחד, הייתי צוחקת בפרצוף, אני כל כך שמחה שהכרתי אותך, אתה בן אדם מדהים, יש לך לב כל כך גדול, כל כך עצום , כל כך כיף לי להיות איתך, לקום איתך בבוקר, לאכול איתך, להיות אם אחים שלך, להריץ אותך, לצחוק עלייך , להתחבק איתך . שניר אני כל כך שמחה שאנחנו ממשיכים בדרך שלנו ביחד, אני מעריכה אותך מאוד מאוד, רק שלך, לי
כולן סיימו ואני עוד כתבתי אז הייתי צריכה לסיים ״אולי תספרו לנו כבר?״ מיקה פולטת ואני נהיית מובכת ״לספר מה?״ אני מתחכמת ״נו באמת, אל תיהיו תמימים זוג יונים״ הדר אומרת ״נוווו״שירה אומרת ואני מסתכלת על שניר שמחייך ״אנחנו ביחד ״ אני אומרת והן צורחות ״ישששש ניצחתי בהתערבות״ מיה אומרת ״חחחחחחח התערבותם?״ אני שואלת והן צוחקות שהיא מתכופף אלי ומנשק אותי בלחי ״אי אפשר היה לעמוד בפני הקסם שלה״ אני מסמיקה ומביאה לו נשיקה.
בערב אנחנו מכינים מדורה ויושבים גם ביחד עם הבנים מכל הגדוד , אני ושניר כרגע לא יושבים ביחד כי רק עוד רגע אני כבר לא חיילת שלו. מישהו מתיישב לידי ״מה שלום הנסיכה שלנו?״ הוא שואל ואני אדישה, הוא מניח את היד על הרגל שלי ״שומע, לא״ אני מזיזה לו את היד והוא מחזיר אותה ״מה יש לך אל תהיי כזאת״ הוא אומר ובא לי בחילה ״חייל, תתרחק ממנה״ אני שומעת את הקול שמציל אותי

הכל בגלל פאקינג צה״ל Where stories live. Discover now