הכל בגלל פאקינג צה״ל

6

בחזרה לנקודת מבט של לי:
אני שומעת צפצופים ואני פותחת את העיינים, האור מסנוור ואני מסתכלת הצידה רואה את שניר יושב והרגליים שלו לא רגועות ״מי אתה?״ אני מחליטה לעבוד אליו ״את לא זוכרת?״ הוא נראה מאוכז ״אתה המפקד הזה, שרץ איתי?״ אני שואלת ומתחילה לצחוק ״הורדת לי את הלב לתחתונים״ הוא אומר ואני צוחקת ״כמה זמן הייתי פה ?״ אני שואלת ״שבוע״ הוא אומר ואני מופתעת ״אתה פה שבוע?״ אני שואלת ״כן אבל גם ההורים שלך היו יומיים אז הלכתי וחזרתי שהם הלכו״ הוא אומר ״כל זה בשביל חיילת שלך?״ אני מבולבלת ״שנינו יודעים שאת לא רק חיילת שלי״ הוא אומר ומחזיק לי את היד, רופא נכנס ואומר ״אני שמח שאת ערה, בעיקרון הצלנו לך את המוח והכל יהיה בסדר, אבל בלי תנועות חדות, בלי ספורט לשבוע הקרוב, אני יביא לך גימלים״ הוא אומר
״מוכנה ללכת הביתה?״ שאל אותי ״אבל ההורים שלי בחול, אסור לי לזוז נכון?״ אני שואלת והם מהנהנים ״אז אולי עדיף שתשארי כאן״ הרופא אומר וכותב משהו ״פה?״ אני מסתכלת לצדדים במבט נגעל ״בואי אלי, ידאגו לך, מבטיח״ שניר אומר ״לא לא זה יותר מידי״ אני אומרת לו״זה בסדר אחים שלי יהנו מקצת חברה חוץ מאחד השני והחיילים שלהם ״ הוא אומר ואני מהנהנת .
אנחנו יוצאים מהבית חולים ונכנסים למכונית פאר שלו ״טחון״אני אומרת והוא פותח לי את הדלת. אנחנו מגיעים לאחוזה ואני רואה שאני עם בגדים מהבית אז לפחות זה בסדר ״בואי״ הוא אומר לי ואנחנו נכנסים והחילים ששם עומדים ומסתכלים אליו בכבוד , פאק . אנחנו בכניסה והם פותחים לנו את הדלת, המקום הזה ענק, יש כאן תמונה של המשפחה שלו, יש לו עוד שני אחים. ״מעניין אם המשלוח הגיע״ שמעתי צעקות ״בואי נעבוד אליהם״ שניר אומר ״אתה כזה ילד״ אני אומרת והוא יוצא מהדלת ואני מחכה, אני רואה שאחד האחים מגיע והפרצוף שלו הופך לרציני ״מי את?״ הוא שואל והאח השני מגיע גם ״הזמנתם משלוח?״ אני לא יודעת מה להגיד והם מהנהנים ״כן, איפה הוא״ הוא שואל והדלת נפתחת ושניר מחייך, אף פעם לא ראיתי אותו מחייך ככה, ״המשלוח שלכם״ הוא אומר והם נראים בשוק וישר מחייכים ״אחייי״ הם קופצים אחד על השני ״בואנה יא קוף מה אתה עושה פה?״ הגדול מבניהם שואל ״אוקי, זאת לי, ״חיילת שלי״ הוא אומר במרכאות וקורץ לי , היא נפצעה וההורים שלה בחול והיא צריכה לנוח, אתם השניים שאני הכי סומך אליהם לשמור אליה״ הוא אומר ״אני דין, בן 17, ״הקטן אומר ״אני דור בן 23״הגדול אומר אני חייב לעוף הקצין שלי חם אלי ״ שניר אומר ודור נראה מופתע ״אתה צריך להיות חם אליו, שלא ישכחו מי אתה״ שניר מהנהן והם משאירים אותנו לבד ״את תהיי בסדר, קסם?״ הוא שואל ואני מהנהנת, הוא מחבק אותי ואני מופתעת אבל מחזירה לו חיבוק ״תודה, שניר על הכל. הוא הולך ואני מסתובבת לשני בנים שמציצים מהחלון ומהר זזים. לאן הגעתי.