הכל בגלל פאקינג צה״ל

אנה

אני מתארגנת למסיבה עם חברות הכי טובות שלי, שי וליהי, ״אני עושה מחליק״ אני אומרת ״אני עושה פן, תגידי יסכימו לך ללכת למסיבה?״ שי שואלת ״אני צריכה לשכנע אותם, זה חלק מהכיף״ אני אומרת בציניות, באמת.
אני הולכת למשרד של אבי ״אבושקה״ אני אומרת והוא מחייך אלי ״לאן את הולכת נסיכה?״ הוא שואל במבט כועס ״למסיבה לכבוד ימולדת 16 , אבא אני לא מוכנה לשמוע לא, בבקשה״ אני מתחננת והוא מאשר, הוא מביא לי כפתור מצוקה אם קורה לי משהו כמו כל פעם שאני יוצאת, הוא מאוד קפדן, ״תשמרי על עצמך טוב?״ הוא שואל ואני מהנהנת.
אנחנו לוקחות מונית ושרות שירים בקולי קולות ״אני מקווה שיהיה חתיכים״ ליהי אומרת, היא צאחלה מבינינו , לי בחיים לא היה חבר, ולשי גם לא אבל היא לסבית אז זה הגיוני. ״גם אני ״ אני ממלמלת למרות שלא יקרה כלום, אהבה זה הדבר שהכי מפחיד אותי, בדיוק בגלל מה שקרה להורים שלי, אבא שלי איבד את הדבר שהיה הכי חשוב לו, אמא שלי, שבחיים לא הכרתי לעזאזל, אני לא רוצה להתחיל לבכות אז אני מהר מעבירה את המחשבות על המסיבה.
אנחנו מגיעות ושותות שוט ראשון ואחרי כמה אנחנו מתחילות לרקוד לצד המוזיקה הרועשת ״בנות מצאתי מישהי אני הולכת״ שי נוטשת אותנו ואני מאבדת מהר מאוד גם את ליהי אבל אני נשארת לרקוד להנות, ״אפשר להציע לך משקה?״ מישהו די חתיך שואל ואני מהנהנת בטיפשות ושותה את זה ״זה בגלל אבא שלך״ הוא אומר ואני רואה מטושטש אבל מספיקה ללחוץ על כפתור המצוקה לפני שאני מתעלפת.

אני מתעוררת ואני רואה שאני קשורה באזיקים בחדר חשוך, ״היא התעוררה״ השומר שעומד מחוץ לחדר צועק ומישהו בא אלי ״תשחררו אותי מה יש לכם״ אני צועקת ״כדי לך לסתום ילדה״ הם אומרים לי ואני נאבקת בהם אבל מבינה שאין לי שום כוח פיזי מולם אז אני נשארת שקטה , בינתיים .

״שימו אותה בחדר עם השנייה, זה יהיה מופע מעניין״
השנייה? אני מבולבלת
אני רואה מישהי קשורה באזיקים והם שולכים אותי פנימה, היא מסתכלת אלי ושואלת ״אנה?״ , אני לא מאמינה למראה עיני, ראיתי תמונות שלה כל יום, הייתי בכבר שלה כל שנה,
״א... אמא?״ אני שואלת בבכי
״ילדה שלי!״ היא צועקת ובאה לחבק אותי ואנחנו מתפרקות בבכי ״אבל את מתת, לפני 16 שנה בבית חולים, מה איך?״ אני עדיין בוכה
״הם שיקרו לכם, הכל היה מזויף עדיין נשמתי, הייתי בחיים והסתירו אותי, הם חשבו שאני הייתי המקור חולשה של אבא שלך אז הם לקחו אותי ושחדו את הבית חולים בהמון כסף כדי שישתקו, כפול ממה שהוא תבע אותם, אז הם השאירו אותי כאן, אבל הם ראו שהוא רק מתחזק אז אני מניחה שבגלל זה לקחו אותך״
״קבר, בית קברות, ארון קבורה״ אני ממלמלת הכל
״זיוף , הכל זיוף״ היא אומרת לי
״איך גדלת יפה שלי, הם נתנו לי לראות אותך כל שנה, הם הכאיבו לי נפשית כי לא יכולתי לטפל בך כמו כל אמא אחרת , מאמי שלי ״ היא מלטפת אותי
״אמא , אני כל כך בשוק ״ אני אומרת אבל מחבקת אותה
״אבא אימץ תאומיים,  כמו שרצית וניסינו לגדל גינת ירק לעזאזל זה לא צלח״ אני צוחקת ״אני מקווה שנצא מכאן״ היא אומרת ואני יודעת שמקשיבים לנו אז אני לא אומרת לה על כפתור המצוקה, אני רק מקווה שאבא בדרך, ושהוא מוכן לזה נפשית.