הכל בגלל פאקינג צה״ל

4

יצאתי לשאר הבנות והן הסתכלו אלי במבט חוקר ״עזרתי למיה במשהו אישי, אם היא תרצה היא תספר תשאלו״ אמרתי , שניר הגיע אחרי כמה דקות והסתכלתי אליו במבט בוחן אבל הוא לא ראה ״אין לנו הרבה זמן, כולם עושות שני סיבובי ריצה , מנסות לעשות 20 שכיבות סמיכה ולא יותר ו20 כפיפות בטן, צאו״ אמר וכולן יצאו ואני חיכיתי רגע״היא בסדר?״ אני שואלת והוא מסתכל אלי ״כן לי, היא תהיה בסדר תצאי״ אני מסתכלת אליו ״אני גם ככה יאקוף אותן״ אני אומרת ורצה אבל שומעת אותו אומר ״ברור, קסם״ ואני מחייכת לעצמי . אני עוקפת את כולן ומסיימת את התרגילים ״סיימתי אפשר ללכת אליה״ מבקשת משניר והוא בטלפון ״שנייה, היא הלכה הבייתה״ הוא ממשיך לדבר ואני שומעת ״לא אכפת לי, תהרוג אותו״ ואני מתרחקת , אני שוכחת שבכל הסיפור הזה הוא איש מאפיה, וזה פאקינג מדליק אותי .
כולן מגיעות ואנחנו הולכות לאכול, דביר רשם לב , טוב כבר לא כזה אכפת ליי ממנו, רק מישהו אחד, שניר.
אנחנו אוכלות ארוחת בוקר, טוב שוקו. שניר נכנס ואני מסתכלת אליו, הוא נראה כועס, כיאלו לא הקשיבו לו, סעמק עם החרא הזה של הדיסטנס שאני לא יכולה ללכת ולהיות איתו עכשיו. הסתכלתי אליו אבל הוא לא ראה והמשיך ללכת לשאר המפקדים . אןרןרחרצגצצדמד כוסעמו
הלכנו לקיר טיפוס והוא היה ענקקק
״מהיום יש לכן, 3 ימים להשתפר ולהגיע למעלה בכמה שפחות זמן״ שניר אומר ואנחנו נעמדות בשלוש טורים בשביל לנסות כל פעם לעלות. הגיע תורי ואני מנסה לקשור את עצמי ״מה זה החרא הזה תגידו״ אני אומרת בעצבים ״תירגעי , כולה חוט״ איזה צאחלה מהקבוצה השנייה אומרת ״אמא שלך חוט יא צאחלה פרו מקס״ אני אומרת וכולן צוחקות ״איך קראת לי?!״ היא צועקת בקול חמוד ״צאחלה״ אני חוזרת על עצמי בביטחון והיא באה ומביאה לי כאפה ״תגידי לי ? מי את חושבת שאת״ היא צועקת אלי ואני מביאה לה בעיטה ומשם אנחנו מתחילות לריב מכות והמפקדים צועקים עלינו לעצור אבל שתינו לא עוצרות אז אני מרגישה זוג יידים מחזיק אותי ואני רואה מפקד לוקח אותה ואני מסתובבת ורואה את שניר ״אני ייזין אותה״ אני אומרת לו אחרי שהוא לוקח אותי משם ועדיין לא משחרר אותי , ״עוד לא נרגת?חוץ מזה ראית איך כולן צחקו, היא צאחלה, מה את מוציאה את העצבים שלך אלייה״ הוא משחרר ואני מתבאסת לא מראה את זה ״אף אחת לא תרים אלי יד ״ אני אומרת והוא מחייך ״בסדר, לי את רוצה להבחן, כולן הלכו רק את נשארת״ אני מהנהנת אני הולכת וקושרת את עצמי בחוט . מטפסת את זה בעצבים אז זה נותן לי אנדרנלין ״19 שניות״ הוא אומר שאני בלמעלה ״פעם הבאה זה יהיה פחות״ אני מבטיחה . אני יורדת למטה ״תתרחקי ממנה, בעיקרון אני אמור להגיד לך שאת לא בסדר וכל השיט של המפקדים, אבל הבעיטה הזאת הגיעה לה״ הוא אומר ואני רואה בעיניו שהוא מתכוון לזה ״אני לא יכולה להבטיח שום דבר״
אנחנו הולכים לחדר אוכל והבנות שם. אני לוקחת אוכל ומתיישבת לידן ״את בסדר? , רבתם מכות ממש״ מיקה שואלת וכולן בשולחן מחכות לתגובה שלי ״כן אין אלי סימנים, סתם כלבה״ אני אומרת והן צוחקות ״באמת צאחלה ״ הדר אומרת ״יש שמועה שאתן תישארו שבת״ שירה אומרת ״חחחחחחחחח שבת? אני? בתחת שלי״ אני אומרת והן צוחקות, כן ממש.