הכל בגלל פאקינג צה״ל

5

בערב היה לנו קצת זמן פנוי אז החלטתי לרוץ, שמעתי את השירים שלי וחזרתי, התקלחתי ושרנו ביחד כל הבנות במקלחות , מצחיק רצח . ״לילה טוב בנות״ שירה אמרה ״לילה טוב לכולן״ אמרתי ונכנסתי לטיקטוק , כן זה אובססיה קלה לפני השינה, אל תלמדו.
קמתי בבוקר והתארגנתי כרגיל, קוקו, גל , בושם, שגרה
יצאתי הפעם בין הראשונות ביחד עם מור היא גם ממש אחלה ודיברנו קצת על מיה ״אני מקווה שהיא בסדר״ מור אומרת ״גם אני״ אני אומרת ואנחנו מגיעות , אני רואה שניר עוד לא הגיע ואני מבולבלת ״הוא מגיע בזמן, לפעמים הוא בעצמו מאחר״ מור אומרת לי ״אה חצוף, אם הוא מאחר אני מריצה אותו״ אני אומרת לה. הרוב כבר הגיעו והוא מאחר בדקה ״כל דקה אני אומרת לו עוד סיבוב״ אני אומרת והוא מגיע אחרי דקה, מסתכל על כולנו ועושה פרצוף מופתע שרואה אותי ״כל הכבוד שהגעתן בזמן ״ הוא אומר ״המפקד, איחרת״ אני אומרת ומחייכת ״נכון, יש לי סיבות״ הוא אומר ולא נשמע אמין ״אוקי, תרוץ״ אני אומרת לו והוא נראה מופתע ״שאני מאחרת אני צריכה לרוץ, נראלי הגיוני שאם אתה מאחר אתה תרוץ״ אני אומרת וכולן מצחקקות ״לא ככה זה עובד סתומה ״ מיקה לוחשת לי ״צודקת״ הוא אומר וכולן מופתעות ״אבל כל סיבוב שאני רץ, את , צריכה לרוץ, כל השאר 4. ״ הוא אומר ואני מסכימה ״דיל״ אני אומרת . אנחנו רצים ורצים ורצים והבנות כבר סיימו אבל אנחנו עדיין רצים ״עייפה ?״ שניר מאט ובא לרוץ לידי ״למה התעייפת?״ אני שואלת ״לא״ הוא עונה.
אנחנו ממשיכים ואני מבינה ששנינו תחרותיים ״אם אף אחד לא יווותר זה לא יגמר ״ אני אומרת לו, ״ביחד?״ שואל ואני מהנהנת, אנחנו מגיעים להתחלה ועוצרים. אנחנו מתנשמים כמו זוג אידיוטים ״לקח לנו 3 שעות, איפה כולן?״ אני שואלת ״הלכו לאכול, תלכי גם״ שניר אומר לי ואני הולכת ״אתה לא בא?״ אני מסתובבת אליו ״נע אולי תכף״ הוא אומר.
אני נכנסת ומתיישבת עם שוקו ״לא רצתי ככה בחיים, תזכירו לי לא להתגרות בו שוב״ אני אומרת והן מצחקקות ״לפחות שחררת אותנו מהמשך האימון שלנו ״ מיקה אומרת ״טכלס ״ אני מחזירה לה .
בצהריים באנו למקום מפגש ״בנות, היום מתחילים שמירות, אתן מחולקות לזוגות אני מקריא : שירה ומיקה.....לי ומיה....הדר ו...״ הוא ממשיך ואני שמחה שאני עם מיה , אולי ככה יצא לנו לדבר ״בנוסף אני תכף יתחיל שיחות אישיות, תתכוננו, עכשיו נלך לקיר טיפוס, בלי לדבר עם הקבוצות האחרות״ הוא אמר והסתכל אלי וחייכתי , אנחנו עוד נראה. הגענו והתחלנו לטפס בתורות הקבוצה השנייה גם הגיעה וראיתי שהצאחלה עם כחול בעין והיא מסתכלת עלי במבט שונא וגילגלתי עיניים. היה טורי לעלות ושהגעתי לסוף מחאו לי כפיים ״15 שניות״ שניר אומר ומי שמחזיק בחוט שלי מתחיל לשחרר ואני רואה את הצאחלה באה אליו ומתחילה לדבר איתו בזמן שאני תקועה באוויר ואז היא נשענת אליו ו״נופלת״, הוא משחרר את החוט ואני נופלת על הראש, בום, חושך.

נקודת מבט שניר:
הלכנו לקיר טיפוס, אני מקווה שהפעם לי לא תעשה שטויות, למה הייתי אמור להשאיר אותה שבת, אבל גאד אני לא מסוגל היא מהפנטת אותי. הלכנו וכמה חיילות סיימו והיה התור של לי אבל המפקד של הקבוצה השנייה בא לדבר איתי על האימונים, לא נעים לי להגיד אבל זה הדבר האחרון שמעניין אותי כרגע . ואז שמעתי, בום, לי על הרצפה ויורד לה דם מהראש, אני רץ ספרינט שבחיים לא רצתי, ״כולן לזוז ממנה ״ אני צורח והן נבהלות , אני מנסה לראות מאיפה הדם, ״סעמק זה מהראש״ אני ממלמל , לוקח את הטלפון ומתקש למדא ״אני צריך שתגיעו לבסיס ******** , דחוף יש כאן חיילת שנפלה על הראש והיא מאבדת דם״ מי שאיתי בטלפון אמר לי לחסום את זה עם חולצה או משהו ושלח אמבולנס ״את, צאחלה, את תהיי בבית משפט על מה שעשית, את סיכנת את החיים שלה, בגלל שטות״ היא נראתה מופתעת והמפקד שלה לקח אותה ביחד עם החיילות של שני הקבוצות , הקצין הגיע ״שיט מה קרה״ הוא שאל וסיפרתי לו הכל מהתחלה ״ברור שהיא תלך לבית משפט״ הוא מסכים. איתי.
האמבולנס מגיע , ולוקחים אותה, ״אני נוסע, אני חייב להיות שם״ אני אומר לו ״בעיקרון אני אמור להגיד לך לא, אבל אני יודע איזה כוח יש למילים שלך, אם זה היה כל חיילת אחרת היית הולך?״ הוא שואל אותי ״סעמק היא משהו מיוחד, ואני קאפו, אם אני רוצה אני הולך, סתם הרעיון של כבוד״ אני אומר לו והוא מהנהן ומשחרר אותי, אפילו צהל מפחדים ממני.