31

פרק 5

כשהסתכלתי על התאריך שהופיע בצג הטלפון שלי, הבחנתי בכך שעבר חודש ושבוע בדיוק מאז הפעם האחרונה שראיתי את שון.

חלק ממני זעם על חולשתי – איך ייתכן שאת עדיין חושבת עליו?

אחרי שהלך מדירתי באותו הערב, סחבתי את עצמי ברגליים רועדות לספה, וכשהתיישבתי וקברתי את פניי בידיי, הבטחתי לעצמי לא עוד.

לא עוד נפילות למילים משטות, לחיוכים זדוניים, לעיניים אלכסוניות, והתנהגויות מוזרות. שכנעתי את עצמי שוב ושוב, שהמשעמם הוא הבטוח ביותר. הוא הבטוח והטוב ביותר עבורי, עבור אישה שעברה מספיק חוויות וטלטלות ועדיין לא מוצאת את עצמה. לא הייתי צריכה להוות משחק לילדים בני עשרים. הכרחתי את עצמי למחוק את מספרו ואת ההודעה ששלח לי, ובכך סיכמתי עם עצמי את הקשר עם שון.

התרכזתי בעבודתי בתור מורה, וככול שהזמן עבר התחלתי לחשוב על העבודה הזו ברצינות עבורי. התחלתי לפתח קשרים עם התלמידים – שבהתחלה בחנו את מידת עקביותי והתנהגויותיי-, טרחתי לזכור את שמותיהם, השתדלתי להיות עקבית, סמכותית ואסרטיבית, ולמרות שההורים עדיין בדקו אותי בקפידה, החלו גם כן להתרכך כלפיי, וזו הייתה תחושה מספקת.

בנוסף, שמתי דגש על חיי הרומנטיים. הסתבר בסוף שבן נועד להיזכר בעיניי כשני דייטים כושלים, החיבור בינינו לא צלח משום שלא הצלחתי להתרכז בדיבורו ותחומי העניין שלו. לא פסלתי את האפשרות ששעמם אותי, אך ורק מהסיבה שנפגשתי איתו בפעם הראשונה יומיים לאחר ביקורו של שון.

התארגנתי לפגישתי השלישית עם נועם, שאיתו התחלתי לדבר לאחר הפגישה השנייה והכושלת עם בן, מתאפרת מול המראה בחדרי. הוא היה גבר עדין, קירח, רזה ומעט נמוך, אך חיוכו היה נעים ותמיד הדיף ריח נעים של בושם עשיר. השיחות איתו היו נעימות אם כי מביכות, ומצאתי את עצמי מחייכת ברכות פעמים רבות במהלך חילופי המילים בינינו. בפגישתנו השנייה, שמתי לב שהיה חסר ביטחון כשאנשים התבוננו בו במרחב, ובשיחות וההתכתבויות בינינו – שהיו רבות מהממוצע, לעומת שאר הגברים שאיתם שוחחתי - , נטה להיות מרצה ומתנצל. קיוויתי שאני מגזימה בהבחנותיי, והעלמתי עין בכל פעם שראיתי רמז שאישר את חששותיי – מחמאות תלושות, צחוק מוגזם מבדיחותיי היבשות, הסכמה תמידית על כל דעה שביטאתי.

ניסיתי להתעלם מזה, כי על הנייר נועם התאים לי בדיוק. הוא היה רווק בן 35, ועסק בנדל"ן ביחד עם שותף עסקי. הוא ניסה לפרט ולהסביר לי את עיסוקו לפחות שלוש פעמים, ובפעם השלישית הנהנתי וחייכתי כמבינה. הניסיון הכושל שלו להסביר, והניסיון הכושל שלי להבין גרמו לשנינו ייאוש קל. בתחילה כשסיפר לי שהוא עוסק בעסק מצליח, ביני ולבין עצמי, תהיתי איך אדם חסר אסרטיביות והססן כל כך יכול להיות בעל עסק. רק שסיפר לי על מעלליו של שותפו, הצלחתי להבין מבין מילותיו המעורבבות שככול הנראה השליטה וקבלת ההחלטות לא הייתה אצל נועם.