"שון," נשמתי את שמו בקולי, חזי עלה וירד מהתנשמויותיי הכבדות.
"המורה," הוא חיקה את קולי תוך כדי שלקח שתי צעדים לכיווני, ואז פרץ בצחוק רועם.
לקחתי נשימה עמוקה מתוך אפי, ושחררתי אותה תוך כדי שנצמדתי למכונית מאחוריי. "אני רוצה ללכת." הצהרתי בקשיחות, מהדקת את לסתותיי אחת לשנייה.
הוא בחן אותי לכמה רגעים, עיניו סוקרות את פניי בקפידה תוך כדי שהחיוך הרחב נשאר על פניו- חיוך, שחשדתי שאינו אמתי כלל, בעקבות עיניו, שלהן לא היה ולו ניצוץ אחד של היתול או הומור.
הוא המשיך לפסוע לכיווני בקלילות תוך כדי שהכניס את מפתחות הרכב לכיס האחורי שבמכנסיו, והחל לצקצק בלשונו תוך כדי שהניד את ראשו. כשהיה מספיק קרוב אליי באופן כזה שיכולתי לשמוע את נשימותיו, הוא הניח את ידיו על המכונית לצדי ראשי, וכופף את ראשו אליי, כך ששפתיו היו מול שפתיי, עיניו הערמומיות מול עיניי המבוהלות.
"אנחנו לא זזים מפה עד שלא תתני לי סיבה מספיק טובה לכך שאת נוגעת בגבר אחר." הוא לחש לי, נשימתו פוגעת בפניי.
לסתותיי היו מהודקות אחת לשנייה כל כך חזק, שביכרתי מוחי חששתי שאני עלולה לשבור את שיניי. קימצתי את ידיי לשני אגרופים מצדי גופי, והכרחתי את עצמי להפסיק לנשום עמוקות לפני שעניתי. "אתה זוכר שאני נמצאת בדייט איתו, ולא איתך, שון. נכון?" סיננתי מבעד לשיניי.
מילותיי, למרבה כעסי, גרמו לו להשליך את ראשו לאחור כשהוא פרץ בצחוק נוסף, גופו נדחק עוד יותר לכיווני כך שכמעט נגע בי.
"המורה," הוא החל להגיד כשנרגע מצחוקו, עיניו חזרו אליי. "אני אוהב בך הרבה דברים, אבל את הדברים שלא? אני מתעב." הוא הדגיש את מילתו האחרונה בארסיות, היא הסתננה מבין שיניו הלבנות ושפתיו המחויכות כמו רעל.
"מה לעזאזל אתה רוצה ממני?" הרמתי את קולי, וניסיתי לדחוף אותו ממני.
מהרגע שידיי היו על החזה שלו במטרה להרחיק אותו ממני, במהירות חייתית כמעט, שון החזיק את ידיי והידק אותן על גופו. "אותך." הוא לחש לי בחיוך תוך כדי שהתקרב אליי עוד יותר, גופו צמוד עכשיו לגופי בעוד שאני נדחקת לדופן המכונית ומסיטה את ראשי ממנו. "שלא תביני לא נכון," הוא המשיך, ושפתיו החלו לרפרף על עור לחיי. "אני לא רכושני, הדבר היחיד שאת צריכה לעשות זה לתת לי רק לילה אחד איתך, הממ? מה דעתך?" כשסיים לדבר בנימתו המפתה, התחלתי לנסות לנער את ידיי ממנו בכוח, צליל מתוסכל נפלט מפי.
"שון!" קראתי בקול, מבוהלת. תוך כדי הניסיון שלי לנער את ידיו מידיי, עיניי תפסו את מראה ידיו – הן היו נפוחות מהרגיל, ופרקי אצבעותיו היו מגואלות בדם. שלו? של אדם אחר? תהיתי ביכרתי מוחי בזעזוע. "מה קרה לך?!" קולי היה גבוה מהרגיל, עיניי היו פעורות בהלם, לא הצלחתי להשתלט על הרתיעה שעלתה בתוכי.
YOU ARE READING
31
Romanceאלינה הייתה בת 31, היא ידעה שזמנה קצוב, ואין לה זמן לשחק משחקים עם ילדים ערמומיים. שון חשב אחרת.
