בית הספר נגמר ועברו כמה שעות. הבילוי עם מרקוס שימח אותי, למרות כל הקרבות בראשי נלחמתי שהוא לא ידע עליהם.
מרקוס הגיע אליי הביתה כי הוא רצה להתכונן איתי למסיבה. הוא הניח לעצמו להיכנס; הוא היה למעשה חלק מהמשפחה עכשיו. ראינו אותו כל כך הרבה ונהניתי לבלות איתו.
התכוונתי לשאול אם שי יכול לבוא למסיבה, אבל היא התנהגה מרוחקת ונראה היה לה בעיות. לא רציתי להיראות חסר רגישות כשהזמנתי אותה למסיבה עכשיו. ניסיתי לבקש ממנה לבלות ולדבר או משהו, אבל היא תמיד אומרת שהיא עסוקה. אני מניח שכשהיא תהיה מוכנה לדבר היא תעשה זאת. זה עדיין הרגיז אותי שלא ראיתי אותה כל כך.
לבשתי את השמלה השחורה והצמודה שלי ממש לפני שמרקוס נכנס לחדר. "הלוואי שהייתי נכנס שנייה קודם לכן." הוא התגרה. "אוי שתוק." צחקתי לפני ששלפתי את השיער שלי שנתפס בשמלה שלי. לפעמים הוא התנהג כאילו אנחנו יוצאים, אבל ידעתי שהוא לא מרגיש ככה כלפיי, וגם אני לא.
מרקוס ישב על המיטה שלי בטלפון שלו בזמן שאיפרתי. "התרגשת לקראת הערב?" הוא שאל אותי. "כן אתה?" הוא הנהן בתגובה לאחר שאמר לי שעלינו לצאת לדרך בקרוב.
ירדנו למטה אחרי שסיימתי את האיפור. אמא שלי הייתה בעבודה וג'קס היה בבית של חברים, אז זה היה ריק. יצאתי מהבית, נעלתי את הדלת מאחורי.
מרקוס פתח לי את דלת הנוסע לפני שנכנס למושב הנהג. הוא התניע את המכונית, יצא מהשביל.
✼
כשנעצרה עד הבית, יכולת לשמוע את המוזיקה מבחוץ. מרקוס יצא מהמכונית וניגש אל דלת הנוסע. הוא פתח לי אותו כשסידרתי את השפתון שלי. הוא הושיט את ידיו ועזר לי לקום מהמושב לפני שסגר את הדלת מאחורי.
"איזה גנטלמן." צחקתי. יכולתי לראות שהוא מעכב צחוק. הוא חייך כשידו הרפה ממני. לא רציתי שהוא ישחרר; המגע שלו היה כמו חשמל.
נכנסנו יחד למסיבה, בברכה על ידי לוק וסקוט. בירכתי אותם לפני שאנדרו ניגש אלי. "קדימה, בואי נשיג לך משקה." אנדרו לקח את ידי וניגש לדלפק המטבח שבו ישבו בקבוקי אלכוהול. שמתי לב שמרקוס עקב אחרינו. "אחי... אתה יודע שאתה יכול ללכת לעשות משהו נכון?" אנדרו כמעט עשה ממנו צחוק. מרקוס רק גלגל את עיניו, משעין את ידו על השיש במטבח.
אנדרו מזג את הוודקה של טיטו לתוך כוס סולו אדום לפני שמרקוס הושיט את ידו. אנדרו גלגל את עיניו לפני שהניח את הבקבוק והלך. ציחקקתי, נטלתי את הספל ולוגמתי. הפנים שלי החמוצו כשצרחתי לשמע הטעם. מרקוס צחק. "מה?" קימטתי את גבותיי לעברו. "אף פעם לא שתית, נכון?" הוא שאל אותי. "זה כל כך ברור?" פניי כפות כף יד.
הוא חייך כשהתחלתי להוריד את הספל. "וואו." הוא הניח את ידו על גב הכוס, הוריד אותה מפניי. "את בטוחה שאת יכולה להתמודד עם זה?" הוא הרים את גבותיו לעברי. "כן אני בטוחה." גלגלתי את עיניי לפני שמזגתי כוס נוספת. הוא הביט בי בעצבנות, אבל לא דיבר.
לקחתי את הספל והתיישבתי ליד הספה, מרקוס יושב לידי. ישבנו ליד הבנים מקבוצת הכדורגל, מרקוס שם את ידו על הספה מעלי. אף אחד לא מצא את זה מוזר, הם פשוט הניחו שאני עוד אחת מהזונות שלו.
"אני הולכת להביא עוד משקה." קמתי מהמושב כשמרקוס אחז בזרועי. "את בטוחה שזה רעיון טוב?" הוא הרים את מבטו אלי. "מה אתה? החבר שלה?" סטן, עוד אחד מהנערים מקבוצת הכדורגל, התבדח.
"אני אהיה בסדר." הוא שחרר את זרועו ממני כשקם. "מה אתה עושה?" הרמתי את גבה. "בא." הוא לחץ את ידו על הגב שלי, הוביל אותי למטבח. הרגשתי צמרמורת במורד עמוד השדרה שלי כשהמגע הקר שלו הונח על הגב החשוף שלי במקום שהיה פתח בשמלה שלי.
✼
הגענו לדלפק המטבח כשהוא מוזג קצת לתוך הספל שלי, ומים לתוך שלו. "היי !!!! מארקייייייי!" בחורה אקראית ניגשה, מניחה את זרועה סביבו. "תורידי ממני לעזאזל." הוא דחף אותה ושלח אותה מועדת בחזרה. "סליחה-" גזר דינה נקטע כשהיא הקיאה על הקרקע, ממש ליד הנעליים של מרקוס. "אוי אלוהים, את פאקינג מגעילה." ההקאה אפילו לא נגעה בו והוא כבר זעף לעברה. עמדתי שם במבוכה בזמן שחיכיתי שמרקוס יירגע. הוא השתמש בראשו כדי לסמן לי לחזור לספה.
התיישבנו ודיברנו עם קבוצת הכדורגל, דנו במשחקים הקרובים ובשיעורי בית הספר שהם צריכים להשלים כדי להישאר בקבוצה.
דקות עד שעה עברו כשהרגשתי גיהוקים עולים בגרון, הופכים חומציים יותר. לא רציתי לספר למרקוס, מחשש שהוא יגמר עליי. בסופו של דבר, לא יכולתי להחזיק את זה יותר. "אני חושבת שאני הולכת להיות חולה." כיסיתי את פי ביד, והפלתי את הספל שלי על הרצפה. הבנים צחקו, חוץ ממרקוס, כשהוא ירה בכולם במבט זוהר וכולם שתקו.
מרקוס קם מהספה, מניח את ידו סביב המותניים שלי. תחושת המגע שלו בי שלחה אותי ליקום אחר, בכל פעם כמו הראשון. הוא הרים אותי כשהוביל אותי לשירותים. היד שלי נפלה מהפה שלי כשהקאתי, נעלתי קצת על הנעליים שלו. כשהגענו לשירותים, זינקתי אל האסלה, נתתי לכל ההקאות לזרום מהפה שלי לתוך האסלה. "זה בסדר. שחררי את זה." הוא טפח על הגב שלי, השתמש בידו השנייה כדי להחזיק את השיער שלי.
רחפתי מעל האסלה, שחררתי את האחרון שלי, מתנשפת באוויר. התיישבתי לאחור אל הקיר כשהבחנתי בנעליים שלו. חיכיתי שהוא יצעק עלי. "אוי אלוהים. אני כל כך כל כך מצטערת." הושטתי יד לנייר טואלט ליד האסלה כשהוא תפס את זרועי, עצר אותי. "ליב, זה בסדר. אל תדאגי בקשר לזה." הוא מעולם לא השתמש בכינוי לפני כן עבורי, אבל אהבתי את זה. חייכתי לפני שרחמתי את עיניי, והבנתי שאני עומדת להקיא שוב.
YOU ARE READING
Changing him
Romanceמרקוס הוא נער שרוצה לילה אחד, סטוץ בקיצור. אוליביה היא נערה שקוראת רומנים רומנטיים ומאמינה בחברות נפש. מה קורה כשההורים שלהם נכנסים לעסקים ביחד והם נאלצים לבלות? הסיפור מכיל מוות דיכאון
