ריילן שלי

פרק 6- ריילן

הכל מטושטש.. אני מרגיש משהו מציק לי ביד ימין.. אני לאט לאט פותח את העיניים שלי ומנסה להבין איפה אני לעזאזל. חשוך בחוץ והראייה שלי עדיין לא סדירה. ״ריילן!״ אני שומע צעקה ואני מזהה את הקול הזה. זאת מארה. אני מתאמץ לפקוח את עיניי בכל הכוח ואני מביט עליה ״ריילן תודה לאל! בבקשה תקום! מה קרה?!״ היא עדיין צועקת. ״מארה בבקשה תפסיקי לצעוק״ אמרתי לה ״אוקיי סליחה עכשיו אתה מוכן לספר לי מה קרה??״ היא שאלה אותי. מה אני אמור לספר לה? שאבא הרביץ לי? פאק. ״כלום מארה זוזי תני לי לצאת״ אני עדיין באוטו החלאה הזה השאיר אותי פה. אני מסתכל על הטלפון שלי כדי לנסות לבדוק מה השעה 02:35 ״פאק.״ אמרתי בקול רם. אני יוצא מהמכונית של אבי ומתחיל ללכת בכיוון הבית ומארה הולכת מאחורי בלי לומר דבר. אני מחכה שהיא תיכנס וסוגר את הדלת אחריה. ״לכי לישון מארה מאוחר." אני אומר לה. ״אבל ריילן אתה חבול כולך.. אבא עשה לך את זה נכון?״
״כן, לכי לישון״
היא לא הוסיפה דבר הסתובבה ועלתה למעלה. אחרי שבדקתי שבאמת אין אף אחד ער הוצאתי את הסיגריות שלי מהמחבוא הרגיל שלהן, מתחת לספה בסלון. יצאתי החוצה והדלקתי את הסיגריה והבטתי למטה על הבריכה כדי לנסות לבדוק את הנזק שנעשה לפניי אבל בגלל שחשוך לא ראיתי דבר. הוצאתי את הטלפון הנייד שלי ופתחתי את המצלמה וראיתי שהוא נתן לי פנס סגול בעין שמאל, פצע את השפה שלי וכל הצוואר שלי מלא בדם בגלל שהוא פוצץ לי את הלסת. אבל מה אני יכול לעשות? זה אבא שלי. אני צריך לכבד אותו, הייתי צריך פשוט לשתוק.. אני מכבה את הסיגריה שלי ומעיף אותה מעבר לגדר ועולה לחדר שלי. אני שומע צפצוף מהטלפון שלי ורואה שקיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה. <תשמור על אחותי בן זונה> קראתי בלב. >מי זה?< הגבתי. <אח של אנג'ל. אשתך. שלא תעז לפגוע בה> אה שיט. רגע. זו חייבת להיות מתיחה איך הוא השיג את המספר שלי. >איך השגת את המספר שלי?< אני שואל אותו <יש לי דרכים. תישבע שלא תפגע בה. >
>אני נשבע שאנסה. עכשיו עזוב אותי אמצע הלילה< לחצתי שלח וכיביתי את הטלפון.
לפחות אני אדע להיות מוכן מראש שיש לה שני כלבים שמירה שמסתובבים סביבה.
__________________________________
08:00
״ריילן תקום כבר״ זו בטוח לוסי היא היחידה שמסוגלת להכות אותי כדי שאני אתעורר. ״מה את רוצה לוסי?״
״אני רוצה שתקום עכשיו אבא קם והוא עצבני הוא צורח כבר כמה דקות תביאו את ריילן שיבוא לפה אני ארביץ לו איפה האדיוט הזה״ היא מסתכלת עליי ברחמים בעודי שוכב במיטה שלי אחרי בקושי 3 שעות שינה. בכל זאת נשארתי ער עד 05:10 כי משהו הטריד אותי. אם הייתי יודע מה זה היה בדיוק היה הרבה יותר פשוט. ״תרדי למטה לוסי תגידי לו שאני מתלבש ויוצא״ היא הנהנה והניחה לי להתלבש. משכתי את מכנסי הטרנינג שלי מעל המותניים ושמתי גופיה לבנה שהיתה על הרצפה ליד המכנס שלבשתי אתמול.
כשירדתי במדרגות ראיתי בזווית העין שלי את אבא מרים יד מעל ראשה של לוסי ״היי!״ זה יצא יותר כמו נביחה מאשר מה שציפיתי. ״תתרחק ממנה אם אתה רוצה להרביץ למישהו בשביל זה אני פה אתה לא תיגע באחותי.״ צעקתי עליו.
הוא תפס את הגופייה שלבשתי והצמיד אותי אליו בחוזקה. ״תקשיב לי טוב חתיכת כלב מטונף. אתה לא קובע פה כלום שמעת?! למה את לבוש כמו ילד עני?! לך תתלבש חתיכת אידיוט אנחנו צריכים ללכת לבית השני.״ הבית השני זה אחד מהבתים שנמצאים בבעלותו של אבי. הוא גר ב׳בית הראשון׳ הוא מוריש לי את ׳הבית השני׳ מארה תקבל את ׳הבית השלישי׳ ולוסי תקבל את ׳הבית הרביעי׳ חולני שככה הוא קורא לזה.
״למה שנלך לשם? ולמה שאתלבש במיוחד בשביל ללכת לבית השני?״ שאלתי.
״תזכורת קטנה הבית השני הוא הבית שאתה עובר לגור בו עם אישתך חתיכת מפגר״
״רגע מה? מתי אנחנו עוברים לגור יחד?״ עוד לא התחתנו אפילו. איך אנחנו כבר עוברים לגור יחד?..
״וואו אתה כל כך טיפש.״ אמר אבא ושפשף את מצחו. ״אני לוקח אותך לבית כדי שתתחיל לבחור איפה יהיה מה. אתה צריך להתחיל להכין את הבית. אתה יודע שהחתונה תהיה מאוד בקרוב ובאותו יום גם אנג'ל תעבור לגור איתך בבית השני.״
״מתי החתונה?״
״אני אודיע לך כשתצטרך לדעת. בוא נלך כבר״