פרק 1 - לורן

348 4 0
                                    

קמתי לעוד יום רגיל בשנה המשעממת הזו והתחלתי להתארגן לקראת יום לימודיי הארוך.
כשנעמדתי מול מראת המקלחת שלי ראיתי תלתליי החומים והנפוחים עם הגוונים הבלונדיניים העדינים, את עיניי החומות והגדולות ואת אפי הקטן שמעטו אדום מפני ההתקררות הקלה שנפלה עליי כשגלשתי אתמול.

התחלתי לגלוש לפני כחצי שנה וזה הפך להיות חלק משמעותי מחיי, לא אגיד שזה קל - זה אולי הספורט הכי קשה שקיים אבל אני נהנת ושוכחת מכל הבעיות שלי כשאני גולשת.

״לורן את מוכנה?!״ אימי צעקה לי מהקומה למטה בזמן שסגרתי את כפתור הג'ינס הנמוך והכחול שלבשתי.
״אני כאן, אמא״ קראתי ונגסתי בכריך החביתה שהיה מוכן על ידי אימי על דלפק המטבח.

-

״היי!״ נשמעה צעקה מאחוריי ומהר זיהיתי את קולה של אנה החברה הכי טובה שלי,
״היי אנה!״ חיבקתי אותה במהירות ונשקתי על קודקוד ראשה.
״מחר בערב נפגשים בקניון כל החבורה אל תשכחי, דגה קטנה.״ אנה אוהבת לקרוא לי ״דגה״ כי ישלי זיכרון של דג, כן... נתעלם מזה.

אני ואנה חלק מחבורה שהכרנו בכיתה ז ועד עכשיו שאנחנו בכיתה י ואני חייבת לציין שהם הילדים הכי טובים שהכרתי.
אנחנו ארבע בנות וארבעה בנים, כל ילד מגיע ממקום שונה שזה מה שגורם לנו להיות ככה מאוחדים ולהכיר כל מיני צדדים ומקומות נוספים.

״אפשר שנעבור ליד יונתן? אני ממש רוצה לראות אותו!״ שאלתי את אנה בתקווה שתאפשר לי לראות את הקראש הארוך שנים שלא שם עליי אפילו לא קצת.
״לא לורן, את צריכה לשחרר כבר. בואי שלא נאחר למתמטיקה.״ לחשה באוזני ומשכה אותי אל עבר הכיתה.

אני באמת לא מבינה למה יונתן לא שם עליי , מה אין בי שיש באחרות שהוא בוחר?

לורן עלתה לקומה למעלה בבית הספר ועזבה אותי, אני לא הולכת לראות אותה מחצית מהיום מכיוון שאנחנו בהקבצות ויחידות שונות.

נכנסתי לכיתה והתיישבתי בשורה האחורית ביותר - השורות האחרונות הן הטובות ביותר.

טום ידיד שלי שאיתי במתמטיקה נכנס לכיתה והתיישב לידי בשולחן.

טום הוא חלק מהחבורה שלנו ואם לומר את האמת אני לא כלכך קרובה אליו כמו אל השאר.
אני והוא לא מדברים, רק לפעמים כשהוא צריך עזרה בשיעורים ותשובות למבחנים... אני מרגישה ניצול מצידו.
אף פעם לא דיברנו חוץ מענייני לימודים ומגלישה כי הוא גם גולש.
אני כן יכולה לומר עליו שהוא נראה יחסית טוב אך ממש לא הטעם שלי - שיערו בלונדיני עם תספורת מדורגת, עיניו כחולות ואפו סולד, יש לו שרירים מרשימים והוא יחסית גבוה.
הוא מסוג הילדים שכל בחורה נדלקת עליו.

״היו שיעורים?״ טום קטע את מחשבותיי ויישרתי אליו את מבטי,
״כן, מלא.״ עניתי,
״אה פאק.״ השיב וחייך.

הוא אף פעם לא עושה שיעורים ואז מתפלא למה קצת קשה לו.
אני אחת שחורשת בלימודים ובאמת משקיעה ורוב הציונים שלי מצויינים, אני מקווה שזה ישאר ככה.

STARGIRL Where stories live. Discover now