STARGIRL

פרק 22 - לורן

אני עומדת בהלם.
בהלם מזה שהוא עלה עליי.
עלה על כל כך הרבה דברים.
עלה על כך שאני משקרת.
שאני נגעתי בעצמי כי לא יכולתי לשלוט בעצמי בכיתה.
שאהבתי את החיכוך של הרגליים שלנו ועשיתי זאת בכוונה.
איכשהו הוא מצליח לקרוא אותי.

אני בהלם מעצמי ומאיך שהוא כל כך התעצבן עליי.
למה זה כזה הפריע לו?
אני בעצמי לא מבינה למה אמרתי את כל זה, אני חושבת שפשוט עשיתי את זה כדי להמשיך הלאה ולהעלות לעצמי את הביטחון באיזושהי צורה אבל עכשיו הוא רק ירד יותר.
אני מרגישה איך עיניי מתמלאות בדמעות ומנסה לעצור.

לא עוברות חמש דקות ואני רואה את בן רץ אליי,
הוא נראה כמו מישהו שהכריזו לו על הפחד הכי גדול שלו, הוא עומד לי ומתנשף כאילו רץ מרתון.
״מה קרה?״ הוא שואל אותי ומסמן לי לצאת החוצה שנשב לדבר,
לא הצלחתי להחזיק את דמעותיי, זה היה קשה מידי,
״למה את בוכה? מה אמרת לו לעזאזל?!״ מבטו התרכך והוא פתח את ידיו לחיבוק.
חיבקתי אותו והתפרקתי, אני לא יודעת מה יש לי.
כל הסיטואציה מאתמול פשוט גדולה לי מידי.

״אני אמרתי לו שהכל היה סתם״ כאב לי להודות, הוא הביט בי במבט לא מאמין.
״באמת הכל היה סתם?״ הוא שואל,
״לא יודעת בן״
״הוא נפגע מאוד. הוא עומד להתפוצץ, לורן.״
ממה הוא כל כך פאקינג נפגע ?!
הדמעות שלי לא עוצרות והוא מנסה לנגב את דמעותיי אך לא מצליח.
״אני לא התכוונתי לפגוע בו. הוא חשוב לי״
״למה אמרת את הכל?״ הוא שאל אותי ושם את ידו על ירכי החשופה.
לא נרתעתי, לי ולבן יש חיבה באמצעות מגע. ידידותי כמובן.
״רציתי ביטחון״ הודיתי,
הוא לא הבין את כוונתי, והאמת שאני בכלל לא מבינה איך זה קשור אבל בסדר...
״הוא אמר לי שהוא לא מאמין לך״
״הוא אמר לך את זה?״
״כן. הוא אמר לי שהוספת את המילים אני לא משקרת בכמעט כל משפט.״
״הוא לא משקר, באמת אמרתי את זה״
״את אמרת לו את האמת? אני לא אספר לו. אני מבטיח.״
הרגשתי שהוא מדבר בכנות, או יותר נכון - ראיתי כנות בעיניו.
״לא״ הודתי.
ראיתי שהשתחרר ממנו סוג של לחץ, הוא נשם לרווחה.
מה זה לעזאזל אומר?!
״מהי האמת, לורן?״
״אתה בטוח שאתה פאקינג רוצה לשמוע את האמת?!״ הרמתי את קולי.
הוא הנהן.

״אז ככה, אם אתה מעז לספר משהו לטום או לאחד מהחברים הסוטים שלך זה יהיה הסוף הגמור שלך.״ אני מזהירה,
הוא מרים את שתי ידיו לאוויר כאות הסכמה ואני ממשיכה.
״אני חרמנית עליו רצח, בן. אני לא מפסיקה לחשוב על הנשיקה המטומטמת הזאת שהייתה הפאקינג ראשונה שלי.״
הוא פער את עיניו כלא מאמין.
הוא בא להגיד משהו אבל קטעתי אותו והמשכתי בדבריי.
״הוא לא יוצא לי מהראש מאתמול, אבל אין שום סיכוי שאני והוא נהיה ביחד.
אם אתה שואל למה זה בגלל שכל כך הרבה בנות רוצות אותו, הוא מיודד עם יותר בנות ממני, זה לא נשמע לך הזוי?
הבן אדם הזה לא הטעם שלי בכלל ואין לי מושג למה אני נמשכת למפגר הזה. וזה לא רק מאתמול, זה מכיתה ז.
חשבתי שאם אגיד לו את כל זה, זה יהיה לטובתי אבל עכשיו אני מבינה שזה הדבר הכי מטומטם שעשיתי,
אין לך מושג איך הוא הרים לי כשהיינו אצלו, הבן אדם אמר לי שאני יפה, יפה מאוד ואני כמו סתומה פגעתי בו עכשיו. ״ פרקתי את כל מה שישב לי על הלב וחיכיתי לתגובתו של בן.