פרק 7 - טום

257 2 0
                                    

״הלו?״ לורן זזה ממני והביטה בי לשבריר שניה.

פאק. היא לוהטת.
שיערה פרוע ממש כאילו עשתה סקס אגרסיבי וטוב שסוחט ממך את כל המיצים, שפתייה נפוחות משינה והטייץ המטורלל והצמוד הזה שמחמיא למבנה גופה הנשי והחלומי הזה.
אני לא מבין איך נרדמנו אבל אני כן מבין שהיה לי כיף. אני זוכר שהתעוררתי באמצע כי התחת שלה התחכך חזק על הזין שלי ואני לא הבנתי מאיפה זה הגיע.
לא חשבתי על להתרחק ממנה ולהגיד לה שנרדמנו, מיד חזרתי לישון כמו חרמן מסכן למרות שאני כמעט בטוח שגם היא התעוררה.

״אנחנו עכשיו בדרך״ לורן קטעה את מחשבותיי האסורות עם קולה הנשי והצלול שלה.
אני יכלתי לשמוע מהנייד שלה שאנה צעקה למה אנחנו מאחרים אבל לורן הרגיעה אותה ואמרה לה שקרתה ״תקלה״.
אני אשמח להיות התקלה שלך, לורן סקיילר.

אם לומר את האמת, אני מפנטז על לורן כמה חודשים אבל זה לא היה משהו רציני למדיי, היא מאוד מושכת אבל בתוך תוכי ידעתי שלא יקרה כלום בנינו ואני עדיין חושב כך מלבד המשיכה שיש בנינו.

הזין שלי כל כך קשה שאני חייב להרגיע אותו כבר.

״יאללה בואי נזוז״ אמרתי לה כאילו אני לא מת מבפנים.
היא חייכה לי חיוך צדדי והתקדמה אל עבר היציאה בזמן שאני מאחוריה ואני יכול לראות את הצורה של התחת שלה, הוא לא ממש עגול אבל הוא בהחלט מפתה.
רק להבהיר, אני לא כזה חרמן בדרך כלל!! אני מבטיח!!

״נגיד להם שנרדמנו?״ שאלתי כשאנחנו בדרך למעלית,
״כן, למה שנשקר? רק נרדמנו לא משהו קריטי.״ היא ירתה לי חץ חזק, קצת נפגעתי לא אשקר אבל אני יכול להבין מאיפה זה נובע.

נכנסו למעלית ואני בוהה בה כמו אדיוט, היא באמת כזו יפה ואני מרגיש שהיא לא מעריכה את עצמה.
״מ..מה אתה מסתכל?״ היא תפסה אותי בוהה בה ושאלה בביישנות,
החדירה את עיניה אל עיניי אבל ריחה פשוט הודף אותי וזה לא קרה לי בחיים בעבר.
יש לה ריח עדין של קוקוס ווניל וקצת מתקתק ומאוד סקסי. אני פשוט לא מאמין שהבגדים שלי בריח שלה, אני מקווה שהחבורה לא תריח את זה.

״אני לא רוצה להשמע סוטה... או משהו כזה, אבל את יפה. יפה מאוד. תעריכי את עצמך לורן״ הודתי מכל ליבי וטמנתי את ידיי בתוך המכנס שלי.
היא הסתכלה עליי ועיניה הראו לי מן הערצה כזו, אבל אני לא יכול לשקר ולומר שלא נעזרתי בה הרבה ודיברתי איתה רק בשביל לימודים. אני יודע שהיא חושבת שאני מנצל אותה, פשוט לא נעים לה להגיד לא.
המעלית נפתחה ויצאנו ממנה, היא עדיין לא אמרה כלום ורק שתקה.
כנראה היא נרתעה מהאמירה שלי אולי היא הייתה לא במקום.

התעלמתי מזה והמשכנו ללכת לעבר הקניון, אני גר יחסית קרוב אליו כך שההליכה לא רצינית בכלל.

עוברות להן מספר דקות ואנחנו על יד כניסת הקניון ושקט בלתי מוסבר שורר כאן עד עכשיו, היא ממש נרתעה?

״אני מצטער... כנראה הרתעתי אותך וזה היה לא במקום, לא התכוונתי לזה ככה״
היא מייד עצרה ונעמדה ממש מולי. איזו משגעת היא.

STARGIRL Where stories live. Discover now