הם המשיכו ללכת עד שהגיעו להתפצלות שמובילה החוצה, ליב פזלה אל עבר המעבר השני האחד שעוד לא הייתה בו, שבו הרגישה אנשים רבים. דבר מה הציק לה כבר זמן מה אך לא ידעה מה זה, לפתע נעצרה במקום, שאר הנערים נעצרו ובהו בה כשעל פניהם סימני שאלה. "לא היינו כבר אמורים לפגוש שומרים או אנשים אחרים שמסתובבים פה? חוץ מזה לא היו אמורים להיות עוד אנשים בכלא או שומר על התא שלי?" ליב אמרה. האחרים הסתכלו אחד על השני ולבסוף ג'ס ענתה "יש התכנסות עכשיו וכולם נקראו לשם כולל השומרים ואין עוד אסירים חוץ ממך". זה היה נשמע נח מדי. היא הסתכלה על ג'ס בהבעת פקפוק. ריאן נאנח ופנה אליה "תיראי את רוצה לצאת מפה נכון? תשאלי שאלות כשכבר נצא מאזור הסכנה ונוכל להסביר יותר". היא החליטה להקשיב בקולו כי היא אכן רצתה לצאת מהמבנה התת קרקעי, היא תדרוש מהם תשובות מאוחר יותר.
הם המשיכו ללכת בדממה ובסופו של דבר הגיעו אל הכניסה המכוסה על ידי סלע, ג'ס הושיטה את ידה והאבן זזה. אז היא ברוכת אדמה אה? חשבה ליב, הם יצאו מהאדמה אל אור צהריים מאוחר. ליב התענגה על חמימות השמש שליטפה את פניה, היא התגעגעה אל האוויר הצח של הבחוץ. היא חיפשה מים במחשבתה וכשכבר לא הייתה בסערת רגשות שהייתה כשהגיעה לשם הרגישה את המים שנמצאים בתוך העצים והאדמה. היא נשמה עמוק, טיפות מים שעלו מן הלחות שבאוויר ומהאדמה התאספו סביבה. היא עטפה את גופה בשכבת מים דקה עצמה את עינייה ונתנה למים להרגיע אותה, לנקות אותה ולהשכיח את כל פחדיה. אחרי שהרגישה אנושית יותר, היא פתחה את עינייה ונתנה למים שעטפו אותה לחזור לאדמה. ג'ס, אל וריאן בהו בה. היא הסמיקה שוב. ריאן כחכח בגרונו "את בסדר?" שאל, "אממ… אני עוד לא יודעת לגבי זה" ענתה "כמובן. אולי כדאי שנתרחק ונמצא מקום להעביר בו את הלילה, להתרחק מהמקום הזה ואז נוכל לדבר" אמר ריאן ליב הסכימה איתו וכך גם ג'ס ואל.
הם התחילו ללכת לכיוון צפון, היא ראתה זאת לפי השמש שהתחילה לשקוע במערב. "איפה אנחנו נמצאים?" שאלה "אנחנו נמצאים כרגע בקצה הדרומי של ממלכת האדמה" ריאן ענה נראה היה כי הוא המנהיג שבחבורה המוזרה. ליב חישבה בראשה את המרחק איך זה הגיוני שכל כך התרחקנו ממלכת המים? כמה זמן ישנתי? חשבה ליב אך החליטה לשמור זאת לעצמה, היא לא רצתה שהם ידעו עד כמה היא תלויה בהם, בכל זאת נשאר לה קצת כבוד כנסיכה. הם המשיכה להתקדם לכיוון צפון מערב- אל הגבול שבין ממלכת האדמה לממלכת המים. השמש כבר נעלמה באופק ונהיה חשוך לבסוף ריאן נעצר בקרחת יער קטנה שהייתה מוסתרת היטב ומרחוק היה אפשר לשמוע נחל זורם. מקום טוב לישון בו. "בואו נקים כאן מחנה" ריאן אמר וכבר ג'ס ואל התחילו לעבוד, ג'ס הוציאה מתיקה יריעת בד והקימה אוהל ואל הלך לקושש עצים למדורה בסביבה וריאן הקים מלכודות מסביב למקום שבו חנו. ליב עמדה באמצע כל זה ולא ידעה מה לעשות עם עצמה, היא הסתכלה מסביב ובסוף החליטה ללכת להביא מים מהנחל ששמעה. היא הלכה אל הנחל ואספה בכוחה כמות גדולה של מים ואפילו כמה דגים ששחו בתוך. אולי זה יעזור לארוחת ערב חשבה. עד שחזרה הם הצליחו להקים מדורה ולידה אוהל קטן ונחמד. הם ישבו סביב המדורה והסתכלו עליה באה ג'ס הוציאה כמה מיימיות ועזרה לליב להכניס את המים לתוכן ואת הדגים השאירה על האדמה עד שמתו ואז ריאן ניקה אותם ותקע אותן על מקלות עץ לשים אותן שיתבשלו במדורה.
YOU ARE READING
גאות ושפל
Fantasyליב, נסיכת ממלכת המים, נחטפת בפתאומיות וללא כל אזהרה. היא נחשפת לעולם שלא הכירה בעבר ומנסה לברוח מאלה הרודפים אותה אך האם הסכנה נמצאת מבחוץ או דווקא מבפנים?
