"איך הרצפה שאתה מניח עליה את הפטיש מצליחה להחזיק אותו?" ג'וש שאל בסקרנות והסתכל אל עבר נבחר הברק. "הוא הרי הפטיש הכבד ביותר ביקום. אין עוד אחד שיכול להרים אותו מלבד מי שהפטיש בוחר בו." הוא העריץ אותו, אך ניסה לרסן זאת מאחר והשיתוף פעולה שלהם היה כבול בסוף העולם. או היקום.
אך מנגד, נבחר הברקים היה טרוד למדיי ונעץ את מבטו בהרפיז' הסהר, שלקחה אותם לפי נקודות הציון שעל המפה.
"זה לא פטיש." ג'ון השיב בפני שומרת השער. הוא הקפיץ את נשקו בכף ידו בחצי סיבוב והמשיך. "קוראים לו מיולניר. הוא בן אלפי שנים."
"אתה מדבר עליו כאילו הוא יצור חי." השומרת המכנית מלמלה ולא תיארה שישמעו אותה.
להפתעתו, נבחר הברקים דווקא בחר להגיב. "הוא יצור חי. בדיוק כמוני וכמוכם. יש לו רצונות משלו. כמו למשל, ליפול על הזרת שלי ברגל. או של קייל, כן. ככה פגשתי אותו."
"אנחנו למדנו הרבה על הקרב בפארקס." קלייר הייתה זו שהשיבה.
"זה הזוי שמלמדים אתכם על הקרב הזה בבית ספר." לין הייתה זו שהגיבה. "אני הייתי בקרב הזה," היא כמעט קיפצה במקום. "ועכשיו אתם לומדים עליו."
"הקרב הזה היה כמעט הסוף של המימד שלנו."
"עד שאני הגעתי." ג'ון השוויץ.
"וחטפת בניין לפנים כמה שניות אחר כך." לין קטלה בעוקצנות.
שומרי השער צחקקו. "היינו במוזיאון שלכם, בהיכל הגיבורים, כשהכוחות שלנו התגלו לראשונה." ג'וש אמר ונזכר לרגע באותם הרגעים. "אחד מהשדים הצליח לפרוץ לחדר הזה ותקף אותנו. זו הייתה הפעם הראשונה שהפעלתי את קרני הלייזר מהעיניים שלי."
"בטח זה היה דיי מטורף." לין אמרה.
ג'וש נזכר באותם הרגעים.
איך צעק בפריקה ופקח את עיניו, ומתוכן אנרגיית קסם זהובה-לבנה ועוצמתית פרצו כשני קרני לייזר בולטים. הוא נזכר כיצד חתכו את השד לשניים ויצרו שובלי הרס על הרצפה ועל הקיר מולם. הכוח הטהור שלו יכול גם להשחית.
והוא ידע זאת. לכן, לבסוף עצם את עיניו שוב וקרני הלייזר נספגו בחזרה בעיניו. הקסם הזהוב זרח בורידיו בפנים לכל האורך למטה, דרך הצוואר והזרועות ונעלם כלא היה מעולם.
הצמרמורת החזירה אותו מחדש להליכה ביער העבות שבו צעדו.
כעבור מספר שניות, לין נעצרה ואחריה שאר החבורה. היא הסתכלה לצדדים והרגישה הרגשה שונה כשהתהלכה ליד קרחת היער שאליה הגיעו. "אתם מריחים את זה?" היא שאלה.
ריח וניל אפף את האזור, ריח שאך ורק לין יכלה להריח.
"אין לי מושג על מה את מדברת." קלייר השיבה לשאלתה.
YOU ARE READING
מימדים חלק 3: ימי הסוף
Fantasy*הספר האחרון ביקום הסיפורי שלי.* המגנים של המימד האנושי תמיד ידעו שהקרב מולה עתיד להגיע. כל אויב שבו ניצבו בנפרד הזכיר להם שהוא רק חייל של הישות האפלה. הם התכוננו אליה והתחזקו, אך עדיין, הם הפסידו כבר שלושה כלי מימדים מתוך חמישה, והשעון ממשיך לתקתק...
