פרק 8 | תומאס פיטרסון

15 4 15
                                    

"אני מצטער, לא תכננתי שיהיו פה אורחים." קולו המחוספס היה צרוד יותר מתמיד ורגליו נתקעו בבקבוקי השתייה החריפה שהיו זרוקים על הרצפה במקומות אקראיים. הוא הרים את העיתונאים שהיו מונחים על הספה בקצה הסלון וטפח על הכריות בכדי לנקות משם אבק.

הדירה של האוחז במטה איריינה לשעבר, תומאס פיטרסון, מימד איריינה...

קייל היה שקט לכל אורך הדרך. הוא ואביו לא החליפו אפילו חצי מבט או קשר עין. ליבו התכווץ במקום כשראה את אביו במצב הזה. הוא לקח נשימות קצרות לריאותיו ורק רצה לסיים עם המפגש הזה.

"מוזמנים לשבת." הוא קרא בחיוך והצביע עם ידיו על הספה.

"הו, טד אוהב לשבת." הכלב הענק היה הראשון להתקדם ולשבת על הספה. קירה כמעט מעדה מכתפו כשזה הגביר את מהירות הליכתו ברגעים בודדים.

לואיז הייתה צמודה למגנא לכל אורך הדרך. היא שמחה לראות אותו. גם הם התיישבו על הספה יחדיו ולבסוף, קייל נותר עומד וכריס לצידו.

זו הייתה הפעם הראשונה שתומאס יצר איתו קשר עין מאז שנפגשו מחדש. עינו של קייל התמלאה בדמעה שקופה אותה מיהר להחזיק בכדי שלא תיפול.

"אתה בסדר, קייל?" כריס שאל בדאגה.

"מה זה?" הוא שאל בלחישה את אביו. "מה - נהיה ממך?" הדמעה נפלה על לחיו.

תומאס הרכין את ראשו. "מה מביא אתכם הנה?" הוא הפנה את מבטו ליחידת המחוזקים. "רוצים לספר לי שוב פעם שאחיין שלי הוא -" גיהוק קטע את דבריו. "הוא שומר שער?"

"על מה אתה מדבר?" כריס תהה.

"איך קראו לו," תומאס נקש באצבעותיו במטרה להיזכר. "ג'ונתן? ג'ונה? ג'ושוע?"

"ג'וש." מחוזק המסטיק הזכיר לו.

"ג'וש." תומאס חייך.

קייל בלע את רוקו כמנסה להסתגל גם לעובדה שהילד שהכיר רק לפני מספר ימים הוא בן דוד שלו, אך המוח שלו עוד ניסה להכיל את מה שנהיה מאביו.

קירה, הקיפודה, כחכחה בגרונה. תומאס ניגש למקרר במטבח וכשפתח אותו, היא אמרה. "הישות האפלה חזרה. היא הרסה את המימד שלנו."

הוא הפסיק לזוז לרגע. קייל זיהה את אצבעותיו נסגרות ומתהדקות עוד יותר על דלת המקרר.

"גרגור האן שלח אותנו אלייך." כריס המשיך אותה ואמר. "הוא אמר לנו שאתה כבר נלחמת איתה בעבר."

תומאס נחר בזלזול והזדקף. "נלחמתי זה מילה גדולה." הוא מלמל.

"הוא אמר לנו שאתה התמודדת מולה. אתה בחיים בשביל לספר לנו את זה." קייל התערב וצעד קדימה. בקבוקי זכוכית בדרך לאביו עצרו אותו. "באנו עד הנה כדי לשמוע עליה."

תומאס נשאר קפוא במקומו. הוא לקח נשימה עמוקה ונאנח בשקט. "זה אותו הסיפור שאתה דרשת ממני לספר לך לפני קרוב לשנה." הוא אמר והסתכל אל עבר קייל.

מימדים חלק 3: ימי הסוףWhere stories live. Discover now