פרק אחרון ליקום, משוגע לחשוב על זה.
כמה עברתי וכמה עברנו מאז שהתחלתי את היקום הזה. אני אקדיש חלק שלם לזה אבל תודה לכם. לכולכם.
כל מי שהתחיל את המסע הזה, כל מי שהחליט לקרוא ולהתעניין ביקום הזה שבניתי.
תודה על כל אחד ואחת מכם.
לקראת סיום הפרק יופיע הסימן הבא:
•••••
כשהוא מופעל, תפעילו את השיר הבא.
שתהיה קריאה מהנה :)
******
כעבור חודשיים ממותו של פרש המלחמה...
"אז מתי את ושרה התחלתן לצאת?" לין שאלה את המכשפה הראשית של המימד האנושי.
הארלי הסמיקה. "מ-ה מה? זה לא, מי סיפר לך את זה?" היא נעצה בה מבט חד. "שרה?" הציעה.
לין צחקקה והסתכלה לרגע בבן זוגה שעמד רחוק מהם, השקיף מהסלע שעליו עמד במתרחש מתחתיו.
מבטו של איש החול היה שקוע ביצורי הצללים שעמדו חסרי כל מטרה, לבדם. הארלי סגרה את כולם במימד הנטוש שבו הם נלחמו. מאות ואלפים של מפלצות חסרות כל מטרה, מפלצות שהיו בעבר אנשים תמימים.
את כל המימדים וההרס שהחריבה למען המטרה שלה. כל יצורי הצללים, הנשמות האבודות, שהיו בסך הכל אנשים תמימיים שנקלו לדרכה ונהפכו להיות חיילים בצבאה.
"הרסתי - כבר שלושה מימד-ים. מיליוני נשמות אבוד-ות." היא לקחה נשימות ארוכות והסתכלה אל עבר קייל לבסוף. "הרסתי כבר כל כך הרבה חיים. אמנם לא ניצחתי - אבל גם אתם לא."
"המימדים - עדיין הרוסים. היא עדיין השמידה ה-מון."
"אתה בסדר?" הארלי שאלה.
"זה הקללה שלנו, בני משפחת פיטרסון. אנחנו תמיד נאלץ לבחור במימדים על פני החיים שלנו. יש לנו את האחריות ואת הכוח להציל כל כך הרבה אנשים, אבל גם להחריב אותם."
המילים של אבא שלו התנגנו בראשו שוב ושוב. אך גרוע מכך, גם המילים האחרונות של חבריו, מקס וכריס.
תמונת זיכרון של מקס הגוסס קיפצה מיד לראשו.
"תציל את המימדים, איש החול."
גם של רגעיו האחרונים של מנהיג המגנים, כריס, מיד לאחר מכן.
"תסתכל סביב, קייל. הצלחנו לעצור אותה, אבל היא כבר הרסה כל כ-ך הרבה."
הוא הסתכל אל המכשפה הראשית. "אני חייב לנסות." הוא לחש.
"על - על מה אתה מדבר?" לין התבלבלה כשזאת עמדה מאחוריהם. קייל ביקש ממנה שתצטרף אליו בביקור במימד שבו הם ניצחו.
YOU ARE READING
מימדים חלק 3: ימי הסוף
Fantasy*הספר האחרון ביקום הסיפורי שלי.* המגנים של המימד האנושי תמיד ידעו שהקרב מולה עתיד להגיע. כל אויב שבו ניצבו בנפרד הזכיר להם שהוא רק חייל של הישות האפלה. הם התכוננו אליה והתחזקו, אך עדיין, הם הפסידו כבר שלושה כלי מימדים מתוך חמישה, והשעון ממשיך לתקתק...
