מרקו הסתכל אל עבר כפות ידיו. בחן כל סנטימטר ומילימטר בהם. ניסה להבחין בשינוי פיזי שתאם את השינוי שהרגיש בכל גופו הפנימי. המחשבות האובססיביות על כריס נעלמו כאילו לא היו מעולם, הכעס, השנאה, הרצון להרוס ולהשחית - הכל התפוגג והוחלף בחמלה.
הוא ישב רחוק מהשאר והתבונן קדימה, לפרקים ניסה גם להתרכז בהלוויה שהתרחשה במכון איידי לכבוד מותו של המנהל, גרגור. ילד הלילה היה היחידי שלא נכח שם. כל חבריו, המקריבים לשעבר, כיבדו את המאורע והגיעו.
הוא הופתע כששמע את קולו. "היי," פרש המלחמה הופיע מאחוריו.
הקול שבעבר היה מעביר רק זעם בורידיו של מרקו, נהפך לקול מרגיע וצלול. "היי." מרקו כחכח בגרונו והסתכל לאחור אל עבר כריס.
הם שניהם היו עוד חבולים מהקרב שהתנהל ביניהם שבעה ימים לפני כן. כריס התקדם לעבר חברו הישן והתיישב לידו. "אני לא מכיר אותו." מרקו הבהיר למה לא נמצא שם. "אני, גם לא מכיר את עצמי."
כריס הנהן וצפה בהלוויה מהמרחק. "כן, גם אני לפעמים תוהה אם הבחירות שבחרתי בהם הם נכונות." הוא כחכח בגרונו. "איך זה מרגיש? להשתחרר ממנה?"
מרקו נד בראשו באיטיות. "זה קשה להסביר את התחושה הזאת. זה כמו ללכת שוב פעם הראשונה. כשהיא שולטת בך, היא שולטת בכולך. במעשים שלך, במילים שלך, במחשבות שלך. אתה נשאר לבד ונעול, צופה בעצמך מהצד - בלי יכולת אמיתית לקבל עצמאות ושליטה עלייך."
כריס השתתק ולרגע נתן לשקט לדבר במקומו. השקט ששרר ביניהם, שהיה נראה שמרקו התגעגע אליו כל כך.
ילד הלילה הרים את ראשו אל כריס. "אני מצטער." הוא אמר לו בקול צרוד.
פרש המלחמה התיישב לצד חברו הישן וטפח עם כף ידו על גבו. "ניצחנו אותה. זה מה שחשוב."
"לא ניצחנו אותה." קול נשי וצרוד נשמע מאחורי השניים. הם הסתובבו מיד בחצי בהלה שמיהרו להכחיש וזיהו את הנערה שעמדה מולם.
שיערה הבלונדיני נח על כתפיה ואמותיה החבולות היו מכוסות בגיזות צמר רפואיות. עיניה החומות בהו בשני השותפים הישנים והגנום האחרונה צעדה קדימה אליהם.
"ניצחנו את המקריבים שלה." אניאת' הבהירה. "היא עדיין שם, היא עדיין עם שלושה כלים מתוך חמישה, והיא עדיין לא שילמה על כל החורבן שהיא גרמה למימדים."
"כל עוד היא בחיים, זה לא הולך להיגמר." דיוויד צץ מאחוריה, כאילו ניהלו השניים שיחה במיקום דומה לכריס ומרקו. השלימו גם הם מעין פערים שהיו צריכים להשלים. "כל עוד הישות חיה, הקרב הזה רחוק מאוד מלהיגמר."
****
מספר ימים לאחר מכן, חדר ההתכנסויות המשופץ של מכון איידי...
"אז מה התוכנית?" מקס נשען על כיסאו והסתכל אל עבר הנציגים של כל אחת מהקבוצות.
דיוויד, כריס, אניאת', קירה, מרקו וקייל עמדו סביב השולחן והסתכלו אל עבר נקודות הציון שאניאת' הציגה בפניהם.
YOU ARE READING
מימדים חלק 3: ימי הסוף
Fantasía*הספר האחרון ביקום הסיפורי שלי.* המגנים של המימד האנושי תמיד ידעו שהקרב מולה עתיד להגיע. כל אויב שבו ניצבו בנפרד הזכיר להם שהוא רק חייל של הישות האפלה. הם התכוננו אליה והתחזקו, אך עדיין, הם הפסידו כבר שלושה כלי מימדים מתוך חמישה, והשעון ממשיך לתקתק...
