"אז כמה זמן את - סמוראי?" המכשפה הראשית של המימד האנושי ניסתה להתחיל שיחה עם הנערה השקטה איתה הייתה צריכה לחכות במימד האנושי. בזמן שעשתה כך, הארלי המשיכה במלאכת הטלת רונות ההגנה על המכון שבו שהו.
היא ידעה טוב יותר מכולם שהמקריבים של הישות האפלה יגיעו ברגע שזאת תנחה עליהם לעשות כך, אבל הפעם הם יהיו מוכנים יותר מאשר במתקפה על בית היתומים.
לשרה לקח רגע להבין שהארלי דיברה אליה. אמנם הן שתיהן היו היחידות בחדר ההתכנסות שמנהל המכון הקציב למגנים, אבל שרה לא הייתה רגילה לשיחות מהסוג הזה.
"אני לא סמוראי." היא השיבה בשקט.
"נינג'ה? מה הביטוי הנכון לפורעת חוק שנלחמת במשפחות פשע באדומיין?" הארלי תהתה לעצמה וציירה עם אצבעה רונה נוספת אותה השליכה על קירות המכון.
"אני פשוט עושה מה שנכון לעיירה שלי." שרה הבהירה בקול יציב.
"את זזה מהר." המכשפה ציינה. "הרבה יותר מבן אדם רגיל."
שרה משכה בכתפיה כחסרת מילים. היא לא ידעה כיצד להגיב על כך. היא אפילו לא ידעה אם המכשפה התכוונה להחמיא לה, או לחקור אותה. אחרי שתיקה נוספת, בה הארלי החלה לרחף בישיבה מזרחית, שרה החליטה לשאול.
היא כחכחה בגרונה לפני שעשתה כן. "כמה זמן את - קוסמת?"
~~~~~~
פרק ראשון ביום חמישי! :)
YOU ARE READING
מימדים חלק 3: ימי הסוף
Fantasy*הספר האחרון ביקום הסיפורי שלי.* המגנים של המימד האנושי תמיד ידעו שהקרב מולה עתיד להגיע. כל אויב שבו ניצבו בנפרד הזכיר להם שהוא רק חייל של הישות האפלה. הם התכוננו אליה והתחזקו, אך עדיין, הם הפסידו כבר שלושה כלי מימדים מתוך חמישה, והשעון ממשיך לתקתק...
