פרק 7 | הסמוראית והקוסמת

14 3 8
                                    

כמה שעות לפני כן, מכון איידי במימד האנושי...

"אז כמה זמן את - סמוראי?" המכשפה הראשית של המימד האנושי ניסתה להתחיל שיחה עם הנערה השקטה איתה הייתה צריכה לחכות במימד האנושי. בזמן שעשתה כך, הארלי המשיכה במלאכת הטלת רונות ההגנה על המכון שבו שהו.

היא ידעה טוב יותר מכולם שהמקריבים של הישות האפלה יגיעו ברגע שזאת תנחה עליהם לעשות כך, אבל הפעם הם יהיו מוכנים יותר מאשר במתקפה על בית היתומים.

לשרה לקח רגע להבין שהארלי דיברה אליה. אמנם הן שתיהן היו היחידות בחדר ההתכנסות שמנהל המכון הקציב למגנים, אבל שרה לא הייתה רגילה לשיחות מהסוג הזה.

"אני לא סמוראי." היא השיבה בשקט.

"נינג'ה? מה הביטוי הנכון לפורעת חוק שנלחמת במשפחות פשע באדומיין?" הארלי תהתה לעצמה וציירה עם אצבעה רונה נוספת אותה השליכה על קירות המכון.

"אני פשוט עושה מה שנכון לעיירה שלי." שרה הבהירה בקול יציב.

"את זזה מהר." המכשפה ציינה. "הרבה יותר מבן אדם רגיל."

שרה משכה בכתפיה כחסרת מילים. היא לא ידעה כיצד להגיב על כך. היא אפילו לא ידעה אם המכשפה התכוונה להחמיא לה, או לחקור אותה. אחרי שתיקה נוספת, בה הארלי החלה לרחף בישיבה מזרחית, שרה החליטה לשאול.

היא כחכחה בגרונה לפני שעשתה כן. "כמה זמן את - קוסמת?"

"אני המכשפה הראשית של המימד האנושי." הארלי ענתה. אם לפני חודשיים הייתה עונה על כך בגאווה, היום היא דווקא ענתה על כך בקול מעט מאוס. האחריות הכרוכה בכך הייתה גבוה מן הרגיל. "התחלתי להיות מכשפה מגיל צעיר מאוד, עזבתי את המשפחה שלי ו-"

"עזרא רייס." שרה הגיבה וכשהארלי התבוננה בה במבט מבולבל, היא מיהרה להבהיר. "כולם שמעו על ההקרבה של אח שלך."

"בזכותו הקרב על פארקס הסתיים. בזכותו המגנים ניצחו." הארלי אמרה והרכינה במעט את ראשה.

"אני יודעת מה זה לאבד מישהו." שרה ציינה. "מכירה את ההרגשה הזאת טוב מדיי."

הארלי הניחה את כפות רגליה על הקרקע מחדש כשסיימה להשליך את הרונות האחרונות על הקירות והסתכלה אל עבר שרה. עיניה הכהות התבוננו ברצפה ועל זרועותיה הארלי יכולה הייתה לזהות חברבורות שחורות מפציעות שצברה. "את לא כמונו. על טבעית."

שרה הסיטה את שרוולה במטרה להסתיר את החברבורות ונדה בראשה. היא ידעה שהסימנים על גופה היו הסימן לחולשה שלה, לכן תמיד שמרה על בגדים ארוכים שיכסו אותה.

"ואת עדיין יוצאת להילחם." הארלי אמרה ואחרי שתיקה קלה, שאלה. "למה?"

"הבטחתי למישהי שאני אוהבת שאציל את העיירה הזאת." שרה השיבה. "אני מתכננת לקיים את ההבטחה הזאת, וכדי לעשות את זה - אני צריכה להשיג בחזרה את הזנבות ולחסל את הישות."

מימדים חלק 3: ימי הסוףWhere stories live. Discover now