שונאת אותך...נכון?

~מכיר אותך יותר מדי טוב~

~נ.מ איידן~
-כעבור יומים-
אני לא מפסיק לחשוב על פאקינג איווי המזדיינת הזאת,לא מבין מה בכלל מצאתי בה .אני הרי שונא אותה ולא אמור להיות לי אכפת ממנה בכלל,היא תמיד הייתה ותמיד תיהיה הילדה שאני הכי שונא בעולם וגם החלטתי להוכיח את זה לה וגם להזכיר קצת לעצמי שזה מה שאני אמור לעשות .
ביומיים האלה לא הצלחתי להירדם בלילות בגלל המזדיינת הזאת איווי שנכנסה לי לראש וחשבתי לעצמי מה אני יכול לעשות כדי לגרום לי להמשיך לשנוא אותה ועלה לי הרעיון המושלם...
~נ.מ איווי~
יומיים,יומיים שלא ראיתי או שמעתי ממנו.מאיידן.
יומיים שבהם הלילות הפכו ללילות לבנים מלאים במחשבות עליו,מה אני מוצאת בו בכלל,הוא הרי שונא אותי ואני שונאת אותו.לפחות אמורה.
אני לא מבינה בכלל איך מה שקרה בזמן האחרון בינינו קרה,אבל זהו.זה כבר לא משנה אני חייבת לשכוח מזה ולהתנהג כיאילו כלום לא קרה,היום אני מראה לו שאני לא אהיה עוד אחת מהזונות שלו,עוד אחת שהוא יכנס לה לתחתונים. מהיום אני פשוט אתעלם ממנו,מהיום אני ממשיכה לשנוא אותו .

הגעתי לבית הספר לבד בגלל שהייתי החליטה שהיום היא מבריזה,אם לא האח המעצבן שלי גם אני הייתי אבל בסדר,זה לא משנה אני פשוט אנסה לשרוד עד סוף היום בבית ספר המזדיין הזה .
הלכתי לכיוון הכיתה ולפתע נתקעתי בבן אדם שהכי לא רציתי או ציפיתי לראות אחרי מה שקרה,איידן.
״תסתכלי לאן את הולכת ״ אמר איידן בנימת קול מגעילה ולא מכבדת.והנה איידן חזר למצבו הרגיל.
ידעתי,לבן זונה הזה לא אכפת מכלום,הוא מהאלה שמזיינים וזורקים. הוא פשוט ..כלכך..איידן!.
גלגלתי את עייני ואמרתי ״בן זונה,אתה זה שהתנגשת בי תסתכל אתה לאן אתה הולך!״ ושפשפתי את ידי במצחי בגלל שקיבלתי מכה,הוא לקח את ידי ומשך אותי לפינה הנמצאת מאחורי הכיתה,גופי התנגש בקיר ונשימותי נעשו כבדות יותר ויותר כאשר הוא רכן לפני עם ראשו ״את לא תדברי אליי ככה את שמעת?!״ אמר ונימת קולו הייתה עצבנית ,קולו היה עבה וצרוד מה שהפך את בטני.למה אני לעזאזל מרגישה ככה כל פעם שהוא לידי?.
ניסיתי להיראות כיאילו הוא לא משפיע עליי,זקפתי את סנטרי ואמרתי ״אתה״ ושמתי את אצבעי לחזהו
והמשכתי לומר ״לא תגיד לי איך פאקינג לדבר,אני שונאת אותך!״ והדפתי אותו ממני והתקדמתי שוב אל עבר הכיתה. התיישבתי במקומי ושנייה אחרי המורה נכנסה ״בוקר טוב תלמידים,לפני שאני מתחילה את השיעור ,יש לכם עבודה להגשה לעוד 5 ימים.ולפני שתתרגלו לשבת ליד חבריכם לכיתה אני כבר ירגיע אתכם ויאמר שלא ,אני מחלקת לפי החלטתי״.
לא שזה הזיז לי משהו כבר ידעתי שזה מה שהיא הולכת לעשות,המורה התחילה להקריא את שמות הזוגות לעבודה עד ששמעתי אותה אומרת ״איידן ואיווי״ נו באמת איך היום הזה יכול להיות גרוע יותר,גם היילי לא כאן וגם אני מצוותת לילד שאני הכי שונאת לעבודה להגשה,מה שאומר שאני גם צריכה לסבול אותו גם אחרי שעות הלימודים.
איידן ניגש לשולחנו והתיישב לידי ואמר ״תסיימי את העבודה תישלחי לי ונגמור את הסיפור ככה אני לא אצטרך לסבול אותך ואת אותי וסיימנו עם זה,מה אומרת?״ צחקתי צחוק מזויף ואמרתי ״אתה ממש אבל ממש חי בסרט,אתה גם שותף לעבודה משמע אתה עושת את חלקך באותה מידה כמוני ״ והוא גילגל עיינים ואמר ״מה שתגידי תתחילי את החלק שלך עכשיו הולך לישון,אם לא תסיימי אותו עכשיו תבואי אליי בשש״ גילגלתי את עיניי ואמרתי ״אוף אני באמת חייבת?״ הוא גיחך ואמר ״לצערינו כן״
נפגעתי ממילותיו,הוא לא רוצה לראות אותי את זה אני יודעת.אבל לא חשבתי שככה יידבר אליי,מה יש לו נגדי.והכי חשוב למה אני מייחסת לזה חשיבות.
גילגלתי את עייני והתחלתי לעבוד קצת...
*************************************
לא סיימתי את עבודתי ולאחר הרבה חשיבה מה לעשות נזכרתי שאיידן אמר לי לבוא אליו אם לא סיימתי ולסיים את העבודה אצלו ביחד איתו כדי גם לסדר כמה דברים,החלטתי להיתקשר אליו.
חייגתי אליו והוא ענה יחסית מהר מה שהפתיע אותי.
״מכשפה?״ אמר בקול צרוד כיאילו ישן,אלוהים קולו כלכך חמוד.מה חמוד עכשיו מה.״הערתי אותך?״
שאלתי מרגישה אי נעימות והוא ענה ״כן אבל בסדר לא משנה הכל טוב,אז מה רצית?״ שאל ונזכרתי למה בכלל התקשרתי ״אממ כן,רציתי לשאול אם אני יכולה לבוא אלייך כדי לסיים את העבודה עכשיו״.
הוא אמר ״בטח חנונית יאללה בואי״ גילגלתי את עיניי ושמעתי אותו אומר ״אני יודעת שדילגתי עיניים עכשיו,אני מכיר אותך יותר מדי טוב מכשפה ״
צחקתי וניתקתי לו.התארגנתי מהר,עיגלתי את ריסי בעזרת מעגל ריסים שמתי גלוס,לקחתי את המחשב והדפים ויצאתי.
דפקתי בדלת וחיכיתי טיפה עד שהדלת נפתחה על ידי איידן,הוא היה ללא חולצה מה שגרם לזהו החסון והשרירי להתגלות בפני ״מכשפה הגעת״ הנהנתי בקטנה והוא נתן לי להיכנס ...