שונאת אותך...נכון?

~הריח שאני הכי אוהבת~

~נ.מ איווי~
עלינו למעלה והוא שאל אותי אם אני רוצה לשתות משהו ואמרתי לו ״אני אשמח למים״ בקול שקט.
כשהוא הלך להביא את המים סרקתי את חדרו הגברי,הריח שלו שמורח פה הריח שאני הכי אוהבת,מה-לא!.
לפתע ראיתי תמונה שלו כשהוא היה צעיר יותר עם כלב שאני מניחה ששלו,הוא נראה כלכך מתוק רק חבל שרק נראה,לפתע שמעתי קול.״אוהבת מה שאת רואה?״ קולו של איידן נשמע מאחורי על אוזני,נרתעתי והסתובבתי במהירות והתנגשתי בחזהו הקשיח.״הבהלת אותי אדיוט״ אמרתי אך לא הסתכלתי עדיין על פניו,הייתי כלכך מובכת מקירבתו אליי והוא רק נשאר במקומו וגיחך עד שאמר ״מה קרה מכשפה למה את לא מסתכלת לי בעיניים ?״ שאל ולא עניתי עד שלפתע הרגשתי את אגודלו המחוספס נוגע בסנטרי ומרים את פניי כך שלא תהיה לי ברירה אלא להסתכל עליו,על פניו היפות.אוי שתקי כבר,אסור לך פשוט אסור!.
נשמתי נעצרה כשהבחנתי כמה פנינו קרובות אחת לשניה.ככה שהרגשתי את הבל פיו החם על פני,ואלוהים שפתיו שהיו קרובות לשלי,עלה בי הרצון לרצות לנשק אותן בלי הפסקה .
את מחשבתי נעצרה כאשר קולו נשמע באוויר ״נבהלת מהקרבה שלי מכשפה,זה משפיע עלייך?״
לחש איידן.לא יכולתי לענות,כי ידעתי שאם אענה אגיד שכן וזה לא משהו שממש באלי להודות בפניו,הוא גיחך ולחש לי שוב בקול צרוד למעט ״תאמיני לי זה גם מבהיל אותי,הרצון להיות קרוב אלייך.שאני בכלל אמור לשנוא אותך״ עיניי נפערו לשמע התוודעתו והוא המשיך ״לראות את עינייך המהפנטות האלה ולראות אותך קרוב יותר.לרצות לחוש את שפתייך המלאות על שפתיי?,אה מכשפה?.
מה את רוצה ממני?״ אמר והייתי בהלם,בעיקר מזה שככה אני גם הרגשתי וגם על זה שהתוודה על זה בכלל. ״תעני מכפשה״ אמר וניסיתי לדבר ״א-אני״
נקטעתי על ידי שפתיו של איידן שהוטחו בשפתיי,קפאתי.אך לאחר כמה שניות זרמתי עם זה,שפתיו חקרו את פי ואני חקרתי את טעם שפתיו המתוקות.אני מדמיינת נכון?.אני ממש מקווה שלא.
לשונו התמזגה עם שלי,כיאילו היינו בקרב.
הוא נשך את שפתי התחתונה ואני נאנחתי,לא-לא זה לא יכול לקרות.אני חייבת להפסיק.
בעזרת ידיי שנגעו בחזהו השרירי הדפתי אותי ממנו והסתכלתי עליו המומה ,״אנ-י חייבת ללכת״ אמרתי יותר נכון גמגמתי.לא רציתי שהרגע הזה ייפסק,רציתי להרגיש עוד משפתיו המתוקות אך זה אסור,זה שוב קרה.למה לעזאזל אני מרגישה רצון לעוד.אני שונאת את עצמי על זה,יצאתי מחדרו של איידן ומיהרתי לצאת גם מביתו.הלכתי לביתי בנסיון להתחמק מצייס אבל נחשו מה כשנכנסתי לביתי צ'ייס היה שם וראה אותי ״איפה היית?״ שיט.הלכתי מהר בנסיון להתחמק ממנו ולהגיע לחדרי אבל זה לא בדיוק צלח כי הוא תפס את מרפק ידי ועצר אותי מלעשות זאת ״שאלתי שאלה,הכל בסדר?״הוא שאל ודאגה נשמעה בקולו,אך לא עניתי.מה אני יכולה כבר לענות לו?,הייתי בבית של החבר הכי טוב שלך למען מטרות עבודה אך זה לא יצא כי קצת היינו עסוקים בפיות אחד של השני?.ממש אבל ממש לא.הוא פשוט יהרוג את שנינו,שחררתי את ידי ממנו ועליתי לחדרי בריצה ובכי.אני אפילו לא יודעת ממה אני בוכה.מזה שאני הרגע נשקתי שוב עם הבחור שמציק לי ומתעלל בי כל הזמן או בזה שנשקתי את החבר הכי טוב של אחי.כשהגעתי לחדרי פשוט נשכבתי על המיטה,חסרת כוחות,בבכי ומחשבה על הנשיקה.למה בכלל אהבתי את זה?אני הרי שונאת אותו,נכון?.
***********************************
~נ.מ איידן~
היא יצאה מביתי ואני כלכך זועם ששברתי חצי מחדרי,למה עשיתי את זה ?.למה יש בי פאקינג רצון לעוד ממנה?. אני פאקינג שונא אותה ואת עצמי שעשיתי את זה שוב,אני רוצה אותה כמו לא יודע שובע.אבל לא,לא יקרה.לא פאקינג יקרה.
כעבור כמה זמן של מחשבות על מה שקרה החלטתי להתקשר לצייס,סתם לדבר.ואולי קצת לשמוע עליה.
״אה אחי?״ ענה צ'ייס ואמרתי ״מה עושה?״ הוא נאנח ואמר ״וואלה כלום. אני משתגע.״ תהיתי מה קרה והוא המשיך ״לא יודע מה יש לאיווי אחי,היא חזרה הביתה לא מדברת איתי ואפילו בוכה״ הבעת פניי הפכה למודאגת.האם זה בגלל מה שקרה היום?.
״רוצה לבוא קצת,אני בטוח שאתה משועמם כמוני?״ שאל ואמרתי לו ״בטח אחי כמה דקות אצלך״,ניתקתי ויצאתי מהבית.לא יודע למה אבל רציתי יותר לבוא לראות מה עם איווי מאשר לראות מה עם צ'ייס.מה פאקינג יש לי?!.
דפקתי בדלת אך לא ענו לי,דפקתי שוב והדלת נפתחה לא על ידי צ'ייס אלא על ידי איווי,פניה הופתעו לראות אותי.אוי אלוהים בדיוק מה שחסר לי עכשיו זה לראות אותה,את הפנים היפות שלה ו-דיי מה יש לי?!.
״היי מכפשה״ אמרתי בקול רגוע אך היא לא ענתה,היא פשוט הסתובבה והלכה לכיוון חדרה אך עצרתי אותה,״הכל בסדר איתך?״ שאלתי אותה אך היא לא ענתה היא רק הסתכלה עליי,עברו כמה שניות של דממה עד שענתה ״צ'ייס במקלחת הוא שנייה יוצא״ והלכה. התיישבתי בספה והייתי בטלפון קצת,חיכיתי לצייס שמתקלח שעה.צ'ייס ירד למטה כעבור כמה דקות ובדיוק התחיל המשחק,ישבנו וצפינו בו עד ששמעתי את דלתה של איווי נפתחת והסתובבתי לראות אותה והיא בדיוק הלכה לכיוון המטבח,הלכתי אחריה רואה אותה שותה כוס מים.
התקדמתי אליה ולא יודע למה אך עשיתי את הצעד הבא,חיבקתי אותה כשהיא הייתי עם גבה אליי עוד לא שמה לב אליי.הסנפתי את ריחה מצווארה והיא נבהלה והסתובבה במהירות.היא באה לצעוק מבהלה אך סתמתי את פיה בעזרת ידי.צחקקתי והיא גלגלה את עינייה ואמרה ״הבהלת אותי אדיוט ״ הכוס נפלה מידה ונשברה. וראיתי את פרצופה הכואב מבין שהיא כנראה נפצעה .״אאו״ שמעתי אותה מייבבת ופני הפכו למודאגות, שאלתי אותה ״מה קרה?נפצעת?״
והיא הנהנה והראתה לי את כף ידה ששם נמצא שבר זכוכית אז מהר הלכתי להביא פינצטה ואמרתי לה ״זה הולך טיפה לכאוב ,פשוט תמשיכי להסתכל עליי בסדר?״ היא הנהנה והתחלתי בעבודתי .הייתי מרוכז בלהוציא את הזכוכית ולבסוף הצלחתי,כאשר הרמתי את פניי ראיתי שהיא עדיין מסתכלת עליי,הסתכלתי עלייה בחזרה ונכנסנו למין קרב מבטים.עד ששברתי אותו ושאלתי אותה ״ את בסדר מכפשה?״ והיא אמרה ״אממ כן.תודה״ וחייכתי אליה ונישקתי את מצחה למה לעזאזל עשיתי את זה?.
עזרתי לה לנקות את הזכוכית שעל הרצפה ושתינו הלכנו אל הסלון כיאילו כלום לא קרה ..