שונאת אותך...נכון?

~ניתקעתי איתך~

~נ.מ איווי~
חיכיתי בפינה שקטה שמצאתי עד שיסתיים השיעור המזדיין הזה כדי שאני ילך לריתוק ויסיים אם זה ,
אני לא מאמינה שאני בריתוק בגלל איידן המזדיין,
שמתי אוזניות והפעלתי שירים והרגשתי את עיניי נהפכות לכבדות ועיניי נעצמו .
לפתע זוג ידיים הוציא את האוזניות מאוזני וניסה להעיר אותי ״תתעוררי מכשפה נגמר השיעור אנחנו צריכים ללכת לריתוק״ פקחתי את עיניי בקטנה וראיתי את איידן לרגע שחכתי מהכל . שחכתי שאיידן הוא חתיכת אדיוט,שהוא מציק לי כל הזמן,שבגללו אני לראשונה בחיי הולכת לריתוק המדיין הזה .לרגע ראיתי רק את פניו היפות,את עיניו הכחולות אפורות שפשוט מהפנטות ואני יכולה להיסתכל עליהן שעות על גבי שעות ,את גומות הלחיים שלו כשהוא מחייך ,ואת שפתיו המלאות שנראות כלכך מגרות . עם הוא רק לא היה כזה בן זונה!.
המחשבה שלי נקטעה על ידי קולו העמוק המוכר והציני״את בוהה מכשפה ״ אמר לי תוך כדי שצחק ואני בטוחה שניהייתי עגבניה באותו הרגע אבל השתדלתי שלא להראות את זה ולעטות פרצוף עצבני על פני״מי בוהה אני פשוט עייפה עדיין״ והוא אמר
״בסדר ישנונית קומי הולכים״ והלך מלפני כשאני מיהרתי לקום ללכת אחריו . ״דרך אגב יפה לך אדום״
לפתע אמר עם גבו אליי והסמקתי כלכך אך כמובן שהסתרתי את זה ,אני מסמיקה רק כי זה מביך !..
נכון? .
*************************************
הגענו לריתוק והתיישבתי רחוק ממנו כלכך האפשר,
הוא ישב בשורה האחרונה כמובן אופייני לו אבל לעומתו אני ישבתי בשורה שנייה לצד החלון ,הייתי יושבת שורה ראשונה אבל פשוט פחדתי בטירוף ממבטה המבעית של המורה הזקנה הממורמרת הזאת אבל גם שורה שנייה רחוקה מספיק ממנו אז זה טוב לי . בזמן הריתוק פשוט ציירתי במחברת שלי בשעמום ולפעמים גם הסתכלתי על החלון לראות מה הולך בחוץ כי לא היה לא משהו יותר טוב לעשות ,הסטתי את עיניי אחורה קצת כדי לראות מה איידן עושה לא כי אכפת לי כמובן פשוט היה לי משעמם וראיתי שהוא ישן .נו באמת ..
הסטתי את עיניי חזרה למקומי והמשכתי לקשקש במחברת שלי עד ששמעתי את קולה של המורה והיא אמרה בקול רם ממש עד כדי כך שהעיר את איידן
״אני הולכת לכמה דקות לטפל בבעיה תישארו כאן!״
הנהנתי וכך גם איידן אני מניחה .הרגשתי לפתע נייר שנזרק עליי מאחורה ,נבהלתי והסתובבתי במהירות לראות את איידן בפנים משועשעות ,הוא זרק עוד נייר ועוד ועוד עד שכבר נמאס לי והחלטתי לאסוף את הדברים שלי ולצאת מהכיתה .עד שיד החזיקה את מרפק ידי והסתובבתי לראות את איידן שמחזיר בכף ידי ואומר״אל תלכי אנחנו בריתוק!״ וכאן כבר נשבר לי ,התחלתי לצעוק עליו ואמרתי״טוב אבא!״ גלגלתי את עיניי והמשכתי לומר״אתה לא מחליט עליי כבר עלית לי על כל העצבים ודי נשבר לי!״ הבעת פניו נהייתה רצינית והוא נראה מתאפק ״אל תגלגלי לי עיניים !ואני כן מחליט עלייך כי אני החבר הכי טוב של אח שלך ואני לא בטוח שהוא ישמח לדעת שאת היית בריתוק ועוד ניסית לצאת ממנו!״. הורדתי את ראשי בידיעה שהוא לשם שינוי צודק לא באלי שאח שלי יתעצבן עליי עדיף שלא ידע על זה ,הוא הרי יודע שבחיים לא הייתי נכנסת למקום הזה כי אני בדרך כלל תמיד בסדר בבית ספר אבל מצד שני זה הכל היה בגלל האיידן האידיוט הזה .הרגשתי את אצבעו המחוספסת נוגעת בסנטרי וגורמת לי להרים את ראשי ולהסתכל על עיניו היפות איך אני בכלל יכולה לחשוב על זה עכשיו! הוא כזה מעצבן !
אבל בכל זאת עיניו כלכך יפות אני אל יכולה להוריד את מבטי מהם ..
נוצר בינינו קשר עין כאשר עיניי נפגשו בעיניו .עמדנו והסתכלנו אחת על שנייה במשך כמה דקות אני חושבת שהרגישו כמו נצח חבל שרק כמו .. אוי אני באמת צריכה לסתום הוא דביל!
הוא לרגע אחד החליט לחקור את פני עם עיניו והסמקתי אני מקווה שזה לא ממש נראה ככה אבל ממש הסמקתי ,הרגשתי את זה .הוא חקר את פני עד שעיניו נעצרו על שפתי לכמה רגעים ,נראה מתאפק.
הוא הרים את עיניו לאחר זמן מה בחזרה לעיניי והתחיל לומר בשקט בקול עמוק וצרוד מעט
״תחזרי למקום ותסיימי ביחד איתי את הריתוק ,בסדר?״לרגע הוא לא היה נשמע מעצבן הוא פשוט ביקש ,נראה כיאילו הוא דואג לי פשוט למה שידאג לי הוא הרי שונא אותי כמו שאני אותו.
חזרתי למקום שלי והוא לשלו המורה חזרה וככה העברנו את הזמן עד לסוף הריתוק ,מקווה שלא להיות כאן שוב .לפחות לא איתו ..

היי החלטתי לעשות עוד פרק למקרה ופשוט לא יודעתן מה אתן חושבות על הסיפור ,אל תידאגו זאת רק ההתחלה מקווה שתאהבו💖