שונאת אותך...נכון?

~מבולבלת

~נ.מ איווי~
-יום למחרת-
הגעתי לבית הספר וראיתי את היילי ,היא רצה אליי וחיבקה חזק שהבהלתי לרגע.
״מה קרה?לא הייתי יום אחד בבית ספר כבר התגעגעת?״ אמרתי בציניות והיא גילגלה עיניים ואמרה ״ממש מצחיקה שאת ,מה אסור להתגעגע?״
ושתינו צחקנו .
היינו בדרך לכיתה שלנו וראינו את חברים של היילי
״היילס אייוי מה קורה ״ אמר אחד מהם ,קוראים לו ג'ייסון נראלי אני לא בטוחה כלכך .הם חברים ממש טובים שלה ואני אחלה איתם אבל אני פחות הקטע של מלא חברים ,אני בסדר עם היילי.
הם דיברו וזה לא ממש עניין אותי על מה אז החלטתי ללכת לכיתה לבד ,הייתי בטלפון בדרך לכיתה ולפתע התנגשתי בחזה קשיח ממש חזק שבאתי ליפול אך זוג ידיים החזיקו במותני במטרה לאזן אותי והרמתי את ראשי לראות את איידן והוא היה ממש ,אבל ממש! קרוב לפני ,ככה ששפתינו היו במרחק נגיעה אחת מהשנייה .הוא בהה בי ואני בו ,רגע שלא בא לי שייפסק אך הקטע היפה הזה נגמר כשהוא התחיל לדבר ..״מה מכשפה נפלת לרגלי ?״ התחלתי להתעצבן שכבר לא יכולתי לשלוט בעצבים שלי
״תגיד אתה מפגר או שאתה עושה את עצמך?!״.
הוא ציחקק מזה שראה שהתעצבנתי כנראה ,ואלוהים כמה שהחיוך שלו יפה ! לא הוא לא .הוא מכוער בכל מצב גם כשהוא מחייך!..נכון?
התרוממתי ממנו במהירות ,סובבתי את גבי אליו והמשכתי ללכת . אלוהים אני מרגישה שכל פני כלכך אדומות! ,שמעתי את צחוקו מאחורי אך התאפקתי שלא להסתובב ולצרוח עליו ,שמעתי אותו אומר
״אני ראיתי שאת מסמיקה אין לך מה להסתיר יפה לך אדום ״ אוי לא ,אם חשבתי שאז הסמקתי אז עכשיו אני משנה כבר צבעים .
*************************************
הבית ספר הגיע לסיומו ובאתי לצאת את לפתע אני רואה שהתחיל גשם ,סליחה לא גשם מבול!
לא היה לי איך לחזור הביתה אז חשבתי ללכת ברגל פשוט . ״תעלי ״ לפתע שמעתי את קולו של איידן ונבהלתי ,״לא דווקא התחשק לי ללכת היום ברגל״
שקר. הוא התחיל לצחוק צחוק מר ואמר ״כן אני בטוח ,גם פעם שעברה שרדת את הגשם מצוין״ הוא ירד מהאופנוע שלו והתקרב אלי ששנינו רטובים מהגשם ,היינו כלכך קרובים שסיכה לא יכלה לעבור בינינו .הוא התקרב עם פיו לאוזני ואמר
״אלא אם כן זה מה שאת רוצה..את רוצה שאני שוב אשן איתך במיטה כל הלילה ?את רוצה נכון?״
אמר בלחש ,קולו עורר בי צמרמורות ונירתעתי אל לא נתתי לא לראות שהוא משפיע עליי ,הורדתי את ראשי ולא עניתי לא . גיחוך יצא מפיו והוא הרים עם אצבעו את סנטרי כדי שאני אסתכל עליו .הוא בחן את פני עם עיניו וכך עשיתי גם אני עד שלפתע בלי התרעה שפתיו התנגשו על שלי טעמו המתוק התערבב עם טעמי ,אני לא יודעת מה קורה עכשיו אבל אני לא רוצה שזה ייפסק .פתאום הרגשתי שהוא מעמיק את הנשיקה ולשונו פגשה בשלי .ההרגשה הכי טובה בחיים שלי אני לא יודעת מה עובר עליי ,איך הגענו למצב הזה או למה הוא נישק אותי.
התנתקנו לאט לאט כשהמצח שלו נגע בשלי והסתכלנו אחת על השניה מתנשפים למשך כמה שניות עד שהצלחתי לפתוח את פי כדי לדבר ״מה זה היה?״
שאלתי ספק אותו ספק את עצמי ,לקח כמה שניות עד שהוא ענה ״אני לא יודע..״ נישק את ראשי והמשיך לומר ״אני באמת לא יודע ״ ואז הכה בי ,אנחנו עומדים בגשם .אני מניחה שראה אותי קצת רועדת לפי הבעת פניו שנראית מודאגת ״תעלי איתי ,אני מבטיח אני אסע הכי לאט שאני יכול ״ אמר בלחש וליטף את לחי בעדינות ואני לא הייתי בעמדה של לסרב לו ,הנהנתי ועליתי איתו .
אחזתי חזק כמה שאני יכולה במותניו ונסענו.
אני מבולבלת ממנו ,למה הוא נישק אותי? ,ולמה אהבתי את זה? אני הרי שונאת אותו..נכון?