השוטר הטוב (boy x boy)

6 | להוציא את זה החוצה

שיהיה לכם יום נעים, ושלא תחליקו על צפרדעים 🐸🤩

.

אני שופט את עצמי כמו שאתם שופטים אותי עכשיו, וסביר להניח שיותר מכם. אבל הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לבית שלי היה לכתוב בגוגל את השם "דום ריי". הפעם אפילו דרך החשבון האישי שלי ישירות.
ואם אתם חושבים לעצמכם שזה בגלל שאני חרמן ואפס חסר תקנה, אתם צודקים בנוגע לאפס חסר התקנה. אבל הסיבה ששוב חיפשתי את השם שלו בגוגל, לא הייתה כי אני חרמן. רציתי להזכיר לעצמי משהו מאוד חשוב, ולו רק כדי לעלות לעצמי במעט את הביטחון העצמי. פיליאס דומיניק גריי הוא פאקינג שחקן פורנו. יש כמה דברים די שפלים שאנשים הגיעו אליהם בחייהם, ולהיות שחקן פורנו זה ללא ספק אחד מהם. אז כן, רציתי להזכיר לעצמי שבכל מקרה פיליאס הוא לא פספוס גדול. ומילא להיות הומו, אבל לצאת עם כוכב פורנו? עדיף לי שלא יהיה לי אף קשר אליו.
סגרתי את המחשב אחרי פחות מחצי סרטון, ובמחשבה הזו הלכתי לישון. תודה לאל, נרדמתי מהר לשנת לילה נטולת חלומות, בתקווה שמחר יהיה יום רגוע בהרבה.

בבוקר קלטתי משהו דפוק, שכחתי את הקייס של האקדח בבית של פיליאס. עשיתי את דרכי לתחנה טרוד לגמרי בשאלה האם אני אמור ללכת אליו לקחת אותו, או פשוט למצוא לי אחד חדש. האופציה השנייה נראתה רלוונטית יותר.
כשהגעתי לתחנה פניתי למטבחון, שם ישבתי עם שירלי וולש, אחת מפקחי התנועה באימבר. שירלי הראתה לי תמונות של הבן שלה ואני העמדתי פני מתעניין, כשבפועל הייתי מעדיף למלא את התשחץ בעיתון. ואני שונא תשחצים.
אבל, הבוקר היה רגוע, וזה מה שהיה חשוב עכשיו.
כעבור כמה עשרות תמונות שגם חרגו בשלב מסויים לכל מיני ציורים מוזרים שהיא עשתה, קייל נכנס למטבחון גם כן.
הוא ניגש ישר אליי, אפילו לא פנה להכין לעצמו קפה. "אפשר איתך מילה, לוי?" הוא שאל בשקט.
שירלי ואני הרמנו אליו מבט, החלפנו מבטים זו עם זה, ואז הנהנתי לעבר קייל וקמתי לקראתו. יצאנו מהמטבחון והלכנו למשרד, מנופפים לשלום לארטי בדרך. כשקייל סגר את הדלת מאחוריו, הוא לא המתין לשנייה אחת וכבר שאל, "למה היית אצל המילרים אתמול?"
השאלה איך הוא יודע הייתה לא רלוונטית, כי אני מניח לעצמי שהמידע עבר בדרך הבאה: ארווין מילר האב שסיפר לגברת מילר > גברת מילר שסיפרה לאשתו של קייל > אישתו של קייל שסיפרה לקייל.
לא אהבתי את הטון של השותף שלי כלפיי, אבל התעלמתי מזה והשבתי ברצינות, "רציתי לשאול את ארווין כמה שאלות."
הוא הרים גבה, עיניו הכחולות ננעצות בי, "שאלות על מה?"
קיוויתי שהשיחה תיגמר מהר, כי בכנות לא ידעתי איך לצאת ממנה לבד. "על הקטטה שהייתה לו אתמול עם הכוכב פורנו ההוא."
הוא נראה תמוה, "מה יש לדעת על זה? זה נגמר וזהו."
השבתי לקייל את אותו מבט שהוא נעץ בי, "המפקד פשוט שחרר את הבחור הזה אתמול בלי שהייתה לנו שנייה להבין מי הוא בכלל. השיחה של ארווין ושלי לא הייתה מזיקה, בסך הכל שאלתי אותו מה הוא יודע על הבחור הזה."
קייל נראה אפילו יותר מבולבל, "למה אכפת לך מהכוכב פורנו הזה בכל מקרה?"
נוצרה לי התלבטות קלה לכמה רגעים ארוכים. מצד אחד, החששות שלי כלפי פיליאס מבוססות על תחושת בטן בלבד, כך שאולי לא מוטב לדבר על זה יותר מדי. אבל מצד שני, קייל הוא השותף שלי כבר חמש שנים, אז כנראה שזכותו לדעת. החלטתי לשתף אותו, "משהו מרגיש לי דפוק בבן אדם הזה, קייל."
"בפיליאס? למה? כלומר, אני לא מת עליו בכלל והייתי שמח להעיף לו אגרוף רציני, אבל זה סתם כי הוא חמור זחוח."
משכתי בכתפיי, "אתה כנראה צודק." החלטתי לומר, מקווה שבזה זה יגמר.
קייל הוסיף, "אל תעשה את החרא הזה בלי להגיד לי כלום."
הנהנתי. "קיבלתי." אמרתי לו. ותודה לאל, בזאת השיחה על הנושא המדובר הסתיימה.
יצאנו שנינו מהמשרד ופנינו חזרה למטבחון, שם נזכרתי בשאלה שרציתי לשאול אותו כבר מאתמול, "תגיד, קייל, מה אתה אומר לחזור להתאמן איתי?"
בזמן שהוא תר אחר כפית נקייה לשם הכנת הקפה שלו, הוא שלח לי מבט מאחורי כתפו, "אתה ממש משועמם, הא."
גיחכתי, ונזכרתי בבקשת ההעברה שלי שלא אמרתי עליה כלום. "אתמול כשרצנו הבנתי כמה אנחנו לא בכושר."
קייל גיחך גם הוא, "בזה אתה צודק." הוא מצא כפית ופנה אל האבקה השחורה המרה, ממנה שם כמות נכבדת בכוס שלו. "טוב, האמת שלא יזיק לי קצת ספורט. גם ככה מייסי מתלוננת שהעליתי במשקל."
"רואה? זה טוב לשנינו."
"סגור. תקבע שעה ותעדכן אותי."
"עליי." הבטחתי.