השוטר הטוב (boy x boy)

3 | מצב אורח

בוקר מחשמל ושלא תתקעו באיזמל 😎🤩
מקווה שתהנו 😘🫣

.

עד כמה הלילה שלי היה דפוק ונטול שינה?
ובכן, כשחזרתי לשקט המוחלט של הדירה שלי, פיהקתי פיהוק כל כך גדול שהאמנתי שארדם תוך שניות. אז נכנסתי למקלחת זריזה, חיממתי מנה מוכנה במיקרו גל שהייתה ראויה לאכילה רק קושי, ונכנסתי למיטה.
עצמתי את העיניים שלי, עייף ומיואש כפי שלא הרגשתי הרבה זמן. השקט היה תהומי ומציק, אך בדרך כלל עזר לי לישון. הפעם הוא לא עזר לי לישון. הוא רק הפך אותי מדוכא, עייף ועצבני עם כל דקה נטולת שינה שעברה.
בשעה שתיים עשרה וחצי חשבתי על שחקן הפורנו הדפוק הזה, ועל הדרך בה הוא אמר את שם הבמה שלו. בשעה אחת חשבתי עליו שוב, ובשעה אחת וחצי נכנעתי לעצמי והדלקתי את המחשב הנייד. נכנסתי למצב אורח בגוגל, למרות שזה המחשב והחשבון האישי שלי. אבל אני נבוך מעצמי גם ככה בשביל המחשבה שהשם שחיפשתי יופיע שוב יום למחרת בהיסטוריית החיפוש. אז כתבתי את השם "דום ריי", נכנסתי לסרטונים, ומיד הופיעו שלל סרטונים בכיכובו של הבלונדי הזחוח. לחצתי על הסרטון הראשון וחיכתי לוידאו שיתחיל להתנגן.
בסרטון נראה פיליאס יושב בחברת בחור רזה ונמוך עם עיניים ענקיות ופה גדול אפילו יותר. או לפחות פה שיכול להכיל הרבה... הייתה שם איזו שיחה חסרת תוכן ורמת משחק בינונית שמאפיינת את כל הסרטים בסגנון הזה. עכשיו, אני יכולתי כמובן לתאר לכם איך בדיוק גרם פיליאס לבחור מתחתיו לצעוק וכיצד הא כיוון גם את הטונים, אבל הייתי עסוק מדי בלהתבייש בעצמי ולטבוע בביקרות עצמית כך שאפילו לגמור כמו גבר לא הצלחתי.
כיביתי את המחשב אחרי שני סרטונים ונכנסתי למקלחת שוב, הפעם תחת זרם קפוא לגמרי. כשחזרתי למיטה קיוויתי להרדם, אך מצאתי את עצמי מתגלגל מצד לצד, ערני לחלוטין, ומחכה בפתטיות לבוקר.

עייף ומבוייש מעצמי, נכנסתי לתחנת המשטרה בבוקר. מצב הרוח שלי היה רדוד לחלוטין כעת, לאחר שהייתי ערני לגמרי כל הלילה ועכשיו, פשוט מרותש ועייף כמו שלא הייתי הרבה זמן. הגעתי הבוקר בשעה שמונה לתחנה הייתה בין הפעמים היחידות שאיחרתי, אך במילא לוח הזמנים כאן הוא רק המלצה ולכן אפילו תדריך בוקר לא היה.
עיירה מחורבנת.
התיישבתי במטבחון הקטן, הכנתי קפה חזק, וחיכיתי כשאני מט ליפול להגעתו של קייל. קצת חברה לא תזיק לי, וקייל הוא חבר.
קייל הגיעה בשמונה וחצי, נכנס מיד למטבחון ועט עליי עם חיוך מזהיר ותפיחה חזקה על הגב, "בוקר טוב, לוי! תחייך, מחר שבת!"
הא, סופי שבוע. שני ימים בשבוע שפשוט שנאתי לחלוטין. כלומר, סופי שבוע יכולים להיות נהדרים כשיש לך מה לעשות בהם, אך כאשר הם ריקים מתוכן ובני אדם, אתה בעיקר מייחל שהם יעברו מהר.
אימצתי חיוך בעבורו ושקעתי חזרה אל הקפה שלי.
"אתה נראה מצוברח מהרגיל." העיר. "ועייף."
"לא ישנתי טוב." ביטלתי.
"ממ." קייל הכין לעצמו קפה גם כן והתיישב מולי, גופו המגודל מיד הציל על כל השולחן הקטן. "בכל מקרה," הוא פתח, החיוך שב אל פניו. רק שהפעם, היה זה חיוך זומם רעות, "חשבתי על משהו."
"אוי לא."
"למה אתה שלילי? תקשיב קודם."
הנחתי את ידיי על השולחן ואת ראשי עליהן, המדים הכחולים נמתחו עם התנועה שלי והגבילו אותה לגמרי. זה היה לא נוח בשום צורה, אז הרמתי חזרה את ראשי אל קייל. "טוב, על מה חשבת?"
"אז ככה. אתה גיי-"
לכמה רגעים ארוכים זה גרם לכל הערנות שלי לחזור, "תגיד את זה בשקט, אידיוט!" גערתי לעברו בלחישה כועסת.
"בסדר, תירגע, אין פה אף אחד!" הוא גלגל את עיניו, אני חזרתי להיות עייף לגמרי והוא המשיך לדבר, "בכל מקרה. אז אתה גיי," הוא לחש הפעם, "ואני יודע שאתה לבד. אז חשבתי, למה שלא נוריד לך גריינדר?"
בהיתי בו באטימות לכמה רגעים. במקום להשיב לחיוב או שלילה, שאלתי אותו שאלה אחרת, "איך זה שאתה כל כך בנוח עם זה?" זו הייתה שאלה כנה, וקייל ענה עליה בחזרה בכנות.
"קודם כל אתה השותף שלי, דבר שני אתה חבר שלי. ודבר שלישי, אתה ממש לא ההומו הראשון שאני מכיר. לא יודע איך לבשר לך את זה לוי, אתה לא כל כך מיוחד."
גלגלתי את עיניי בעבורו, אבל עמוק בפנים הודיתי לו מאוד. "שמח לשמוע."
"כן," ומיד הוא קפץ חזרה לנושא הקודם. "אז כמו שאמרתי, אנחנו צריכים להשיג לך זיון כי אני די בטוח שתהיה אדם הרבה יותר רגוע וקליל אחרי זה."
"לא, תודה."
"למה לא?"
"מה הטעם? במילא אין לי זמן לזה."
קייל שלח לי מבט מוכיח, וידעתי מה הוא יגיד לפני שאמר את זה, "על מי אתה עובד? אתה יכול לצאת מהתחנה ולחזור עוד ארבע שעות והמפקד לא ישים לב בכלל שנעלמת."
"אני די בטוח שזה בגלל שהוא סנילי."
"אתה רק מחזק את הטענה שלי."
לגמתי שוב מהקפה המר, וניסיתי דרך אחרת, "אני לא חושב שאני בנוי לקשר עכשיו." השקר של עצמי צרם לי מבפנים, אבל לא התכוונתי לספר לקייל עד כמה אני דפוק וכמה אני מת מפחד מלהפתח למישהו בכלל. בלי לדבר על העובדה שאני כל כך עמוק בארון שאני נכנס למצב אורח בגוגל כשאני רואה פורנו בבית שלי, במחשב שלי, רק כדי להימנע מהמחשבה שמישהו אי פעם יכול לראות במה צפיתי. ובכלל, אפילו פורנו אני בקושי מסוגל לראות בלי להרגיש עלוב ופתטי ונואש ופשוט להתאכזב ולסגור את המחשב שלי וזהו.
"מי דיבר בכלל על קשר?" הוא שאל. "אני התכוונתי שתוריד גריינדר בשביל דברים מזדמנים, אתה יודע."
היה לי חשבון גריינדר לא פעיל כבר לפחות ארבע שנים. אבל זה לא משהו שקייל צריך לדעת. "עזוב, לא יודע..."
הוא נעץ בי עוד אחד ממבטיו המוכחים, "בחיי לוי, אני לא מבין איך אתה חיי ככה."
אני די בטוח שהוא אמר זאת לטובתי, אבל המשפט הזה כל כך הרגיז אותי, ויחד עם העייפות הנוראית הזו רציתי להתפרץ עליו. במזל גדול, קיבלנו קריאה בדיוק כשעמדתי לפתוח את הפה ולומר כמה דברים שכנראה הייתי מתחרט עליהם.