השוטר הטוב (boy x boy)

11 | ועדת המסיבות של משטרת אימבר

היי, סליחה חברים שהפרסום של הפרקים מתעכב. אני בתקופה קצת מורכבת וקצת קשה, אבל מנסה מאוד לפרסם לכם כמה שיותר בכל זאת.
תודה לכם שנתתם הזדמנות לסיפור מלכתחילה, מעריכה מאוד 🤍

ובנושא אחר, בוקר נעים ואל תצודו סנאים 🐿️🤩

.

לא ידעתי איך לפנות לפיליאס במהלך היום ולהסביר לו מדוע נעלמתי, מאחר ולא הייתה לי אף דרך להשיג את המספר שלו ולעדכן אותו. לא די בכך, דווקא היום התעכבנו בתחנה הרבה יותר משקיוויתי, מאחר וג'וי קיבצה את כולנו והתייעצה מה לעשות בעבור בעלה דיויד. מיותר לחלוטין לציין, שאני פשוט ישבתי שם, עייף, וקיוויתי שהיא תסיים לדבר כבר כדי שאוכל לנסוע לבית של פיליאס ולהסביר לו.
כל העניין לקח הרבה זמן, והתעכב אפילו יותר כשחברי התחנה התחילו להתווכח זה עם זו וזו עם זה וזה עם זה וזו עם זו, מה יהיה הכי משמח ונחמד, ובכל זאת פשוט וריאלי, בעבור דיויד, שאיש מאיתנו בכלל לא מכיר (או לפחות אני לא מכיר אותו. סביר להניח שאני היחיד שלא מכיר אותו).
בסופו של דבר, תודה לאל, אמרה ג'וי את משפט הסיום שלה, "ותביאו דייטים למסיבה!" הכריזה.
זה השלב שבו החלטתי שאני לא מחבב את ג'וי בכלל. מה היא חושבת לעצמה, שכולנו פשוט יכולים להשיג דייטים? לעזאזל. אם היא רוצה אותי שם, היא תקבל אותי ללא בת לוויה (כי כמובן שבן לוויה בכלל לא בא בחשבון). רציתי לגלגל עיניים אבל שמרתי על מבט יציב וניטריילי, וחיכיתי שמישהו יעשה את הצעד הראשון ויקום כדי לסיים את "ועדת המסיבות של משטרת אימבר", כדי שאני אוכל להיראות טיפה מנומס ואכפתי ולא אקום ראשון.
אבל, כפי שהסתבר לי, אנשים נשארו שם מרצונם ודיברו. אז החלטתי לקום ראשון בכל זאת.

תודה לאל, קייל קם מיד אחריי והתלווה אליי אל מלתחות הגברים, שם היה התיק שלי ועוד. הוא לחש לי באוזן עודנו בדרך למלתחה, "אז מי בדיוק תביא בתור דייט?" הוא חייך. זבל.
נשפתי עליו ברוגז, "עזוב אותי."
קייל החליט שזה ראוי להניח יד על כתפי ולקרב אותי אליו, "אמרתי את זה כבר ואני אגיד את זה שוב, גריינדר."
הוא אמנם דיבר בלחש, ואמנם היינו רחוקים מכולם, ובכל זאת, "תשתוק!"
הוא שתק לבדיוק חצי שנייה, עד שסגר את דלת המלתחה מאחוריו. "אז גריינדר." הוא חייך.
"אני לא הולך לבוא עם דייט וג'וי יכולה לקפוץ לי."
"לא בשביל ג'וי אפילו, בשביל עצמך." הוא הפך לרציני, ואני קיוויתי שהוא לא יתחיל שוב שיחה על כמה שאני בודד ועלוב כי לא היה לי כוח לזה, וכל מה שרציתי היה ללכת לבית של פיליאס ולעדכן אותו מדוע נעלמתי לו ככה ללא הודעה היום. "בחייך לוי, אפילו לא בשביל זוגיות, סתם תהנה קצת."
"מה יש לך?" שאלתי את קייל, "במילא בטח ההומו היחיד הוא במרחק קילומטרים מהעיירה הזו."
"אני בטוח במאה אחוז שאתה טועה." הצהיר. "מה אתה חושב, שבאימבר לא יהיו לך הומסקסואלים? בכל מקום יש."
"באמת קייל, תניח לזה."
אני אוהב את קייל, באמת, הוא חבר טוב שלי כבר המון שנים. אבל זה פשוט לא עניינו.
"אבל אתה כל הזמן לבד. לא נמאס לך?"
"קייל-"
פשוט תנסה, מה יש לך להפסיד?"
"אני לא ר-"
הוא גלגל את עיניו, "אתה סתם פחדן, לוי."
אני לא חושב שקייל התכוון להעליב אותי, אני אפילו די בטוח שהוא לא חשב שיש משהו בעייתי במשפט הזה, אבל זה יהיה מכיוון שאין לו מושג מה אני מרגיש בנוגע לנושא הזה ואל עצמי בכלל. עיניי התכווצו ברוגז, ודחקתי בו קצת עם כתפי מאחר והוא היה קרוב מדי, "זה לא פאקינג עניינך קייל, תעזוב את זה כבר." ואני גם די בטוח שהקול שלי עלה מעבר לרצוי.
הוא הביט בי בשתיקה במשך רגעים ממש ארוכים ולא נעימים, נראה נבוך מאוד, שבסופם הוא מלמל, "מצטער." ויצא מהמלתחה ללא מילה נוספת. לעזאזל.
לקחתי את הדברים שלי, אחזתי את דלת הלוקר לכמה רגעים לפני שטרקתי אותה בקללה והלכתי משם.