מה אני פאקינג עושה?
אני מנשקת את איתן פאקינג שרון, איך? מה? למה? לא הבנתי.
התנתקתי ממנו אחרי בידיוק שניה, יופי הוא סותם תפה שלו.
״אז כמ-״ התחלתי ואז הוא נישק אותי.
פאק! פאק אחד גדול.
**תקתוק בדלת**
ישר התנתקנו, וליקקתי את השפתיים, הטעם שלו נשאר טעים. והוא מנשק, אחד עשרה מתוך עשר. הוא פשוט יודע מה הוא עושה,
התרחקתי ממנו ואז הדלת נפתחה,
״מצטער-״ היא התחילה ועצרה, העלתי את העיניים, זאת הייתה בר, פאק, רק שלא תזהה אותי עכשיו, אין לי כוח לזה.
שמתי את היד על הפה, הסתרתי חלק מהפנים.
״טוב אני אלך״ אמרתי לאיתן והתקדמתי לדלת,
״את מוכרת לי״ היא אמרה לי, פאק.
״לא חושבת״ אמרתי ויצאתי מהמשרד. פאק.
אני ואיתן התנשקנו, טוב זה היה צפוי שזה יקרה אבל ממש נלחמתי בזה, בגלל עידו.
אבל מצד שני אני ועידו לא ביחד, אז זה לא נחשב בגידה, ואני לא מרגישה כל-כך רע לגבי זה האמת.
הלכתי לשולחן שלי והתיישבתי.
נשמתי עמוק, ופתחתי את החשבון שלי במחשב, מה הם עושים במשרד? איתן מאורס, והתנשקנו.
טוב רומי, תשכחי מזה, זה היה רק כדי להשתיק אותו ואז הוא החזיר לי, אז הכל טוב, לא אכפת לי.
הבטן שלי התחילה לעשות רעשים, אני תמיד חייבת לאכול אחרי שאני בוכה, לא יודעת למה, גם אם תקעתי מסעדה לפני שבכיתי הסטן שלי תעשה רעשים.
באתי לקום אבל אז ראיתי את דלת המשרד של איתן נפתחת, התעסקתי מהר מאוד במחשב, מנסה בכוח לא ליצור קשר עין, וזרקתי כמה מבטים, כולם הסתכלו עליהם, הם הלכו למעליות, אני לא אוהבת את בר. אולי זה קנאה, אולי כי אני סתם לא אוהבת בנות כמוה.
הוא דיבר עם חלי לרגע והלך, לשנייה מסכנה הוא לא הסתכל עליי.
לא שאני הסתכלתי ולא שאני צריכה שהוא יסתכל עליי, ממש לא, פשוט אתם יודעים....
__
זמן עבר וההפסקת צהריים הגיעה, בייייי, נעלמתי כמו הפלאפון שלי לפני כמה ימים.
הלכתי לאכול אוכל טוב טעים, חשבתי מה אני רוצה והיה לי דודא כבדה להמבורגר, אז נחשו מה הלכתי לאכול, המבוגר!
הזמנתי את האוכל השעה הייתה שתיים ורבע, אז יש לי זמן, הלכתי ככה בסבבה, לאכול במסעדה שנקראת ׳גאנק פוד׳ שם מגוון.
היא 10 דקות מהמשרד, אני לא אקח רכב ל10 דקות.
פתאום קיבלתי הודעה, מ.... בדקתי, איתן.
׳אנחנו צריכים לדבר׳ הוא שלח, לדבר על מה? התנשקנו סוף סיפור, אין יותר מידי ולא יהיה יותר מידי, כי הוא מאורס נכון, אז יאללה.
׳אני לא יכולה עכשיו׳ כתבתי ועברתי לאינסטגרם, נועם טקלה, שבור, ואז קיבלתי עוד הודעה, יואו לא מרפה.
׳כי׳ הוא שלח,
׳כי ככה.׳ שלחתי, שאני אחזור למשרד אני אפילו לא אסתכל עליו.
ואז הוא התקשר, יואו לא משחרר.
״היי מותק״ אמרתי בציניות, זה סתם הצחיק אותי
-שלום- הוא אמר עם קול סמכותי,
״צריך משהו?״ שאלתי, למרות שאני יודעת טוב מאוד מה הוא רוצה
-איפה אמרת שאת?- הוא שאל,
״בבקשה״ הביאו לי את ההמבורגר, סופסוף.
״תודה״ אמרתי והמלצרית הלכה, היא הביאה גם את הצ'יפס ואת הענבים, משקה טוב מידי. שתיתי שלוק ושכחתי שאיתן עדיין על השיחה.
״מה שאלת מאמי?״ שאלתי, אני נותנת את השמות האלה כי משעמם לי ובא לי קצת עניין, וגם זה סתם מצחיק אותי, התגובה שלו.
-שאלתי מאמי, איפה את- הוא אמר את המאמי כאילו הוא חייב אז צחקתי,
״אוכלת, בגאנק פוד״ אמרתי
-יופי, כל-כך קשה- הוא אמר וניתק, הוא בטח בדרך לפה, אולי אני אזמין לו משהו.
אחרי שבע דקות בערך שסיימתי חצי מההמבוגר, אני אוהבת אותו יבש ופשוט שוחה בקטשופ, אז טעים לי.
פתאום איתן התיישב מולי וחייכתי,
״התגעגעתי״ אמרתי בציניות, והוא לא הניד עפעף, ואז האוכל שלו הגיע, הזמנתי לו פסטה, לא מצחיק?
״מה זה?״ הוא שאל אותי שהמלצרית סרקה לו את הצורה,
״פסטה אני חושבת, אבל אני לא מומחית״ אמרתי והוא הסתכל עליי כאילו הוא שונא אותי אז חייכתי שוב.
״מה יש רומי?״ הוא שאל אותי ונתתי ביס בציפס
״מה יש מאמי?״ שאלתי אותו והוא עשה קול מיואש
״תקשיבי אני לא מבין מה יש לך, אבל קרה משהו מיקודם-״ הוא אמר וקטעתי אותו.
״נישקתי אותך כן״ אמרתי ולקחתי עוד צ׳יפס.
״כן... ואת מבינה שזה לא יכול לקרות וזה גם לא בסדר, אני המנהל שלך״ הוא אמר וגיחכתי.
״ברור שזה לא בסדר, אז ציפיתי שלפחות לא תנשק אותי אבל נישקת, אז גם אתה לא בסדר בסיפור״ אמרתי ועלה לו פרצוף עצבני.
״נכון״ הוא אמר עם קול מעוצבן, למה הוא עצבני, הוא עשה את זה גם.
״למה אתה לא אוכל?״ שאלתי, והוא הסתכל על האוכל
״אני אוהב רק את הפסטה שלי״ הוא אמר
״גם אני אוהבת רק את הפסטה שלך״ אמרתי, והוא גיחך.
הוא כזה סקסי, חתיך אס פאק.
״לא השתנית אתה יודע״ אמרתי, לא יודעת למה פשוט רציתי.
״באיזה מובן?״ הוא שאל,
״נשארת אותו גבר חתיך מושך ומעצבן שהיית״ אמרתי והוא הנהן עם חיוך צדדי,
״תודה, אני מוחמא״ הוא אמר ושם יד על הלב
״כדאי לך אני לא אומרת את זה לכל אחד״ אמרתי ברצינות צינית כזאת
״אני ממש מתרגש, את רואה את הדמעות?״ הוא שאל ופתח יותר את העיניים והתקרבתי והסתכלתי על העיניים
״כן יש שם לפחות שלוש״ אמרתי
״רק שלוש?!״ הוא שאל בהלם מזויף,
״גם אני בהלם, זה מה שאני שווה, שלוש דמעות?״ שאלתי מזועזעת.
״פעם הבאה אני אנסה יותר״ הוא אמר, לא הבנתי מה קרה שהשיחה הפכה לכזאת צינית וקלילה שלרוב הוא קקה.
וצחקתי, וראיתי שעלה לו חיוך אמיתי כזה, תמיד ידעתי שהוא מת עליי.
״בקיצור מה אמרת?״ שאלתי ברצינות, אחרי שנרגעתי.
״שורה תחתונה שזה לא יקרה שוב״ הוא אמר והנהנתי.
״שזה לא יקרה שוב איתן״ אמרתי ודפקתי ביס מההמבורגר.
______________
מה נשמע?
התגעגתן? אתן לא מבינות מה מחכה לכם.
בהפסקה הזאת, כתבתי בערך את כל הסיפור, וכדאי לכן לחכות🔥
אוהבת💋
