היא עלתה למיטתו ונרדמה תוך שניות ספורות.
איזה פדיחות שאני כאן על הפאקינג רצפה עם הלבשה תחתונה שלבשתי במיוחד בשביל אירוע כזה. והכל נהרס.
הוא סימן לי עם ידו לקום.
קמתי על רגליי, לא הסתרתי כלום, כי הוא ראה אותי כבר ככה.
ראיתי את אחותו ישנה לידו, בתוך הזרועות שלו, מה אני חוזרת הביתה עכשיו?, כל-כך רציתי שזה יקרה, אני עדיין רטובה, מאוד אפילו.
לקחתי את שמלתי מהרצפה. והלכתי לדלת.
״רומי״ לחש, הסתובבתי וראיתי אותו מתרומם מהמיטה.
הוא עם בוקסר, ויש לו גוף מושך, והוא מתקרב אליי, איך אני אמורה להחזיק את עצמי??.
״אני מצטע-״
״הכל בסדר, לא ידעת שזה יקרה״ אמרתי בנחת. הוא כזה חמוד.
ראיתי שהוא מחפש את המילים, אז אני פשוט אמרתי.
״כדאי שאני אלך הביתה״ אמרתי והפכתי את השמלה. כי היא הייתה הפוכה מההורדה, ההורדה שלו, מאוד סקסית צריכה לציין.
״אני לא רוצה שתלכי״ אמר ותפס לי את היד. לאלוהים יש תוכניות אחרות.
״אני אבוא מחר, מוקדם״ אמרתי עם חיוך חם וליטפתי לו את היד.
״מבטיחה?״ שאל.
״נראה לך״ אמרתי בציניות. והוא חייך, השם ישמור אותי!!.
״שימי שעון״ אמר ואני חייכתי עכשיו.
״לילה טוב״ אמרתי ונישקתי לו את הלחי. הוא היה המום לרגע, אבל בשנייה תפס את פניי, ודחף את שפתיו לשפתיי, מנשק אותי.
התרגשתי אני לא אשקר, התנשקנו ככה איזה חמש דקות עד שאחותו זזה והשמיעה רעשים, וקפאנו.
לבשתי מהר את השמלה. לקחתי את הפלאפון שלי מהשידה שלו.
הוא ליווה אותי לרכב ונסעתי הביתה.
שיצאתי מהרכב, הסתכלתי בפלאפון שלי, ראיתי 9 שיחות שלא נענו מאיתן. וחמש הודעות. אפילו לא נכנסתי.
השיחה האחרונה הייתה לפני 40 דקות, בטח הלך לישון כבר.
אני לא הבנתי למה הוא התקשר כל-כך הרבה פעמים.
כאילו מה אתה רוצה מחיי?.
נכנסתי לביניין, עליתי במעלית לקומתי.
עמדתי מול הדלת של הבית שלי, הוצאתי את המפתח מהתיק, מוזר.
הדלת פתוחה. נעלתי לא? לא זוכרת. זה לא מפחיד אותי. כי אני מלא פעמים שכחתי לנעול.
אבל הפעם יש לי הרגשה כבדה שכן נעלתי. אז בדקתי את כל הבית.
אף אחד בחדר שינה, אף אחד בחדר אמבטיה. אף אחד במטבח.
אבל שבאתי לשבת על הספה בסלון, ראיתי שם גוף של מישהו.
לא מזוהה, ישן או מת.
ישר קפאתי, אני לא יודעת מה לעשות במצבים כאלה.
רומי, תאספי את עצמך, תתקשרי למשטרה. עכשיו.
הפלאפון שלי היה על הדלפק, הלכתי אחורה, ניסיתי כמה שפחות לעשות רעש.
הרמתי את הפלאפון, פאק הוא נכבה, איזה פלאפון מעץ נשבעת, בשניות נגמר הסוללה.
טוב, זה רק אני עכשיו.
התקרבתי בשקט, אחרי שהורדתי כבר את נעליי.
היה לו קצת שיער על הפנים, באתי להזיז ואז הפלאפון שלו צילצל.
המשכתי לעמוד שם, ראיתי אותו מסתכל על השם, לא הצלחתי לקלוט אותו, ומנתק.
הוא נאנח והתיישב.
״ישנת טוב?״ שאלתי והוא סובב את ראשו אליי במהירות.
לא נכון. פסיכופת פשוט פסיכופת.
״מה נראה לך שאתה עושה פה?״ שאלתי עצבנית.
״ישן״ אמר. ישן, צחקתי, זה נראה לו מצחיק?.
״באמת ישן, חשבתי שאתה מת״ אמרתי בציניות כבדה.
״חשבת או קיווית?״ החזיר לי.
״לך תזדיין״ אמרתי והוא קם על רגליו, מתנשא עליי עם הגובה שלו.
״איפה היית?״ שאל מתקרב אליי, שאני לוקחת צעד אחורה.
״לא עניינך״ אמרתי ופיניתי לו את הדרך לדלת.
״אם את פורצת לי למשרד בטח שזה ענייני״ אמר, פאק. נתפסתי.
״את יודעת שזה פלילי מה שעשית נכון?״ שאל מסתכל לי לתוך העיניים.
״לא.. התכוונ-״
״תחסכי ממני, מה חיפשת שם?״ שאל.
״כלום״ אמרתי, מטומטמת!!!.
״כלום? פרצת ביום שישי בערב למשרד שלי, בשביל כלום?״ שאל.
״לא פרצתי״ אמרתי בשקט.
״אנ נכון, המשאף שלך, אצלי״ אמר בציניות. איך אני יוצאת מזה עכשיו? לפלרטט איתו? להתגרות? לאאאא. לא.
״שמרת לי אותו?״ שאלתי עם קול מתגרה. אני יודעת, פתטית, אבל אולי זה עוד הדבר היחיד שאני טובה בו, לפחות איתו.
״מה חיפשת?״ שאל שוב מקובע, לגעת בו? לא, את נורמלית?! צודקת, את הקול השפוי שלי, רומי.
״חיפשתי כתובת של מישהו״ אמרתי. ועלה לו הפרצוף האדיש הזה.
״של עידו״ אמר. החליט את זה.
״לא בהכרח״ אמרתי. אבל אני יודעת שהוא יודע.
״לא בהכרח..״ אמר. ״אז מה עשית במשרד שלו?״
״חיפשתי משהו שלא מצאתי אצלך״ אמרתי עם חיוך על הפנים, חיוך מאוד מריר.
״ומצאת?״ שאל.
״כן״ אמרתי. והוא הנהן והתרחק קצת אחורה.
״אז אני אגיד לך מה קרה שם, אז שיקרת לשומר פרצת לבפנים, חיטטת בדברים שלי חיטטת בדברים של עידו, וכל זה קרה כי הוא לא נתן לך את הכתובת שלו, אני צודק?״ שאל. איך הוא ידע פרט פרט.
הורדתי את עיניי מעניו. הוא עלה עליי.
״ואת באה ממנו עכשיו, נכון?״ שאל אבל לא שאל כזה, הוא ידע.
העלתי את עיניי והבנתי שלא היה לי זמן בכלל לסרוק אותו, הוא היה עם טרנינג אפור חלש וג׳קט שחור גדול.
״שבת שלום״ אמרתי וזזתי עוד קצת אחורה, שילך. אין לי כוח להתמודד עם זה שהוא עלה עליי.
״אני לא הולך״ איתן אמר והעלתי את עיניי לפניו.
חרקתי שיניים ופתחתי את הפה שלי.
״עלית עליי טוב? מרוצה?! זה מה שרצית לשמוע?״ שאלתי עצבנית.
״לא״ אמר. אז מה הוא רוצה אלוהים?!!.
״אז מה אתה רוצה איתן?״ שאלתי מיואשת.
״אתה מתקשר אליי כל הערב בגלל שפרצתי למשרדים, אני לא עונה אתה פורץ לבית שלי, מה אתה רוצה ממני? רוצה לפטר אותי בבקשה.
רוצה שאני אתנצל על כל מה שקרה, אני אתנצל, אני אעשה הכל.
רק תשחרר אותי, תשחרר ממני, אני מתחננת, תן לי להמשיך את החיים שלי. בלעדיך״ אמרתי ועלו לי דמעות תוך כדי.
״אני מפחד להראות לך את הרגשות שלי״ אמר. הוא לא צריך.
״אתה לא צריך״ אמרתי.
״את פוגעת בי עם המילים שלך את לא מבינה״ אמר עצבני מתרחק אחורה, נכנס לסלון שלי.
״אני מצטערת״ אמרתי עצובה, אני יודעת שאנחנו לא יכולים להיות ביחד, אז למה להיתקע על זה, הוא מאורס, אני מתחילה זוגיות עם עידו.
״אני אוהבת אותך״ אמרתי והוא הניד בראשו. ראיתי את העיניים שלו נוצצות. שאני בעצמי בוכה.
״את לא אוהבת אותי״ אמר עם קול חנוק.
״וזה מה שהורג אותי, שאת בחיים לא תוכלי לאהוב אותי כמו שאהבתי אותך״ אמר. הכל היה פה כל-כך עצוב.
״אתה לא מבין איתן״ אמרתי והתקרבתי אליו בצעד אחד בלבד, אני מפחדת שאם אני אתקרב יותר מידי...יקרה דברים.
״למה את עושה לי את זה?״ שאל שהוא נושם דרך האף ושמעתי שהוא בוכה כי האף השמיע רעש קשה יותר.
״למה את איתו רומי? את לא רואה מה זה עושה לי?״ שאל.
״ה-הוא נחמד, הוא גו-״ התחלתי אבל איתן קטע אןתי, בזה שהוא נישק אותי.
