פרק 1

2.5K 55 2
                                    

פרנצ'סקה :
התעוררתי כמו כל יום רגיל לבית ספר עם החבורות על הידיים ברגליים ולא מזמן גם על הפנים כל זה הוא מעשה ידיו של אבי אבא שלי קאפו המאפייה הרוסית במיאמי הוא אחראי על כל מה שקורה בעיר הזאת ומחוצה לה כל מה שזז הולך מזמר והורג הוא זה שמחליט מתי איך ואיפה תבוצע פעולת ההוצאה להורג על ידיו ועל ידי אנשיו בנוסף לכל אנחנו די משפחה קטנה מאז שאימא שלנו מתה נהפכנו לשונים משונים ומוזרים מפולגים אחד מהשני כל אחד ואחת מאיתנו לקחו את הצד שלהם והלכו לא השאירו מקום למשפחתיות האיתנה והחזקה לי לא אכפת מזה כלל היה לי מאד עד שכבר לא עד ש ... ש וואו קשה לי לדבר על זה מאז שאבא התחיל להרביץ לי לקלל אותי להשפיל אותי לא להפסיק להגיד לכיווני עד כמה שאני חסרת ערך זונה שרמוטה לא שווה כלום ואף בחור לא עכשיו ולא בעתיד ירצה אותי או ירצה להתחתן איתי הפנמתי את מילותיו עד כמה שהן פגעו בי קשות ופצעו אותי אנושות מבפנים הפנמתי אותם אני לא מתאהבת אני לא נמשכת לסטוצים מטרתי העיקרית לשנה הזאת היא לסיים את השנתיים האחרונות בחיים שלי בשקט ובשלווה ללא הסחות דעת מיותרות וללא כל הפרעות אחרות תנו לי להציג לכם את משפחתי ישנו את אלכס אחי ששונא אותי בנוסף לאבא אלינה אחותי הקטנה הפרש הגילאים בינינו הוא שנה בלבד כרגע אני ב יא והיא נמצאת ב י אותו בית ספר וכמעט אותם חברים אבא שלי איגור הקאפו הרוסי והגדול של מיאמי העצומה ולבסוף אני , פרנצ'סקה פטרנוב שמחתי להכיר וזהו סיפורי
קמתי מהמיטה מוכנה לצעוד לעבר הארון הגדול בחדרי ולהוציא ממנו את הבגדים הרשמיים להיום הוצאתי את שתי רגליי מהשמיכה הגדולה ונעמדתי מול המראה שהייתה תלויה לה באמצע החדר קרובה לארון הסתכלתי על עצמי בתוכה וראיתי דמות שלא רציתי לראות שיערי היה מבולגן פניי היו לבנות כמו קיר שטרם צבעו ועיניי קמו משינה והיו מתחתיהן חור שחור שלא החסיר מילים
״ בסדר אין סיבה לדאגה אני יכולה לסדר את זה ״
״ אני חושבת ״ אמרתי בחיוך והלכתי למקלחת צחצחתי שיניים ושטפתי את הפנים מכל הזוהמה שעברה עליי מאתמול בלילה
״ היום זה יהיה יום טוב ״
״ אני מרגישה את זה ״ אני יודעת שנשמעתי דיכאונית חסרת תקווה חסרת אמונה בעצמי אבל אני לא אני עדיין מאמינה בעצמי מאמינה שהכל יסתדר בסוף זה בסדר אני בסדר לעת עתה . התלבשתי במדי הבית ספר המקום השנוא עליי כמו אלינה מכנה משותף נוסף בנינו ונראה לי שכל שאר התלמידים בעולם הזה ארגנתי לי את התיק הקטן והלכתי לכיוון החדר של אלינה אני האחראית בכל מה שנוגע להתעוררות שלה בבוקר פעם זאת הייתה אימא שהעירה את שתינו מהשינה העמוקה שהיינו נסחפות אליה ולא רוצות להתעורר ולהתנער ממנה אך עכשיו זאת אני לא אכפת לי אני די נהנהת מהתפקיד הזה
הגעתי לפתח חדרה והקשתי בעדינות על הדלת מחכה לתגובה
״ אלינה ״
״ אלינה ״ דפקתי שוב אך אין תגובה זה מוזר עד לרגע זה היא הייתה אמורה לענות לי בחזרה בטח היא תשושה וגמורה מעייפות אני יכולה להבין אותה קורה לי רוב הזמן נכנסתי בזהירות לתוך החדר וגיליתי לגלות אותה שוכבת במיטה ישנה בשינה עמוקה ולא רוצה להתעורר ומנסה לקום אני יעשה זאת
״ אלינה תקומי ״ ניהרתי את גופה בעדינות רבה היא פקחה לעבר פרצופי עין אחת עד שהבינה שמי שעומדת על ראשה באמצע הבוקר היא אני
״ אלינה קומי כבר ״
״ שלגייה עם התפוח ״
״ 5 דקות רפונזל ״
״ שלגייה 5 הדקות עברו ממזמן ״
״ קומי אנחנו עוד נאחר ״ היא נאנחה והתאיישה ממני הצלחה נוספת נוספה לרשימה חייכתי אליה חיוך קטן והיא החזירה לי אותו וקמה אחרי למקלחת וסגרה אחריה את הדלת מקבלת את הפרטיות שמגיע לה
״ מתי אנחנו צריכות להיות שם ? ״
״ עוד שעה ״
״ אז מה את בלחץ ״
״ יש לך מבחן היום ״
״ יש לי מה ???? ״ היא צעקה בדאגה והתפרקה מצחוק כמה שניות אחרי
״ איך לא זכרתי את זה ״
״ בסדר שלגייה הזכרתי לך ״
״ את לא בודקת בלוח מבחנים ? ״
״ לא למי יש כוח ״
״ טוב סיימת להתארגן כבר ? ״
״ כן עוד משהו קטן ואני באה ״
״ בסדר ״ עברו 2 דקות והיא יצאה מוכנה עם קוקו גבוה ואני עם צמה שהצלחתי לבצע לעצמי
״ רפונזל את זוכרת במקרה גם במה המבחן ? ״
״ אזרחות ״
״ מאיפה לי ״
״ אני נכשלת נשבעת לך ״
״ נו בסדר נכשל אחד מי ישמע ״
״ תהני מהשנה הזאת לפני שתגיעי ל יא ״
״ את רק תרצי למות ״
״ יש לי רעיון ״ אלינה והרעיונות המשוגעים שלה משהו בי אומר לי ורומז שהוא הולך להיות לא פחות ממשוגע מהאחרים עד כה
״ אני מפחדת לשמוע ״
״ ומה הוא ? ״ אמרתי בחשש ובחיוך קורן
״ אני יתחמק מהמבחן היום .. ״
״ ובמקום להכנס אליו אני יכנס אלייך ״
״ השתגעת ? ״
״ התחרפנת על הראש אה !? ״
״ סתם אני זורמת איתך ״ היא מחורפנת על כל הראש אבל היא מזכירה לי את עצמי לפעמים ואני חולה על זה עליה ועליי
״ יופי זה כל מה שרציתי לשמוע ״ היא חייכה אליי ויצאה החוצה לבושה במדים כמוני ומוכנה לרדת למטה
״ סיימת הכל ? ״
״ כן רפונזל ״
״ כל הכבוד שלגייה ״
״ בואי נרד למטה אבא בטח מחכה ״
״ בטח שמחכה ״ נזכרתי באירועי האתמול ועלה בגרוני ובגופי פחד לרדת טוב אחרי הכל אני חייבת ללכת השנה משונה משנה שעברה אני חייבת להשקיע אם ברצוני להשיג את התפקיד הבכיר שתמיד רציתי וחלמתי עליו הרבה ירדנו ביחד עם התיקים על גבינו צעד אחרי צעד עד שהגענו למדרגה האחרונה והגענו לכיוונו של המטבח השולחן ופרצופם של אבא ואלכס הם הסתכלו על אלינה בחמידות לעומתי שהסתכלו בגועליות ורצון להקיא
״ אלינה מתוקה מה תרצי לאכול ? ״
״ יש חביתה ? ״
״ בטח שיש ״
״ תתיישבי בשולחן ויגישו לך ״
״ כן בואי שבי לידי ״ אלכס קרא לכיוונה והיא הלכה אליו התיישבתי לידה ואכלתי ממה שהיה
(ר ) ״ לא נמאס לך לאכול כל כך הרבה ? ״
( ר ) ״ השמנת הרבה תרזי ״ אלכס גיחך לו שם וראיתי זאת הרגשתי מועקה חזקה עם מילותיו של אבא שלי אכלתי קצת ושתיתי את הקפה שהיה לי חשוב להמשך היום הזה
( ר ) ״ אני לא שמנה ״
( ר ) ״ למה אתה אומר זאת עליי כל פעם מחדש ? ״
( ר ) ״ אתה אמור להיות אבא שלי לא המצפון שלי ״ לא הייתי צריכה לעשות זאת הוא קם לעברי והעפיף לפרצוף שלי סטירה חזקה שהשאירה לי סימן אדום על כל הלחי הימנית וכאבה לי במשך דקות ארוכות
״ פעם הבאה תחשבי טוב על מה שאת אומרת לאבא שלך ״
״ חצופה ״
״ תעופי לי מהעיניים ״ דמעות קטנות ירדו מעיניי ו נשפכו לרצפה
״ בואי פרנצ'סקה ״
״ אני יעזור לך ״ אלינה קמה לכיווני ועזרה לי לקום מהרצפה
״ תודה ״
״ זה בסדר ״ קמתי מה ריצפה וצעדנו יחד לכיוון היציאה לעבר המכונית שחיכתה לנו בחוץ והסיעה אותנו לבית ספר רציתי לבכות להתפרץ בבכי אבל לא אני חזקה יותר מזה אני לא אשבר או שלפחות אני אנסה מה כבר אמרתי זה היה עד כדי כך רע לא הייתי צריכה להגיד לו את זה הוא אבא שלי ואחרי הכל אני צריכה לכבד אותו גם אם זה יבוא רק ממני
״ את בסדר רפונזל ? ״
״ כן ״
״ הכל טוב ״
״ תשכחי מזה פרנצ'סקה ״
״ מה עשיתי אלינה ? ״
״ זאת הייתה טעות אני צריכה להתנצל בפניו ״
״ את לא ״
״ כל מה שעשית שם היה להגיד את דעתך ״
״ לא הייתי צריכה לעשות זאת ״
״ זאת הייתה טעות מטופשת מצידי ״
״ עזבי את זה הגענו ״
״ במשך כל הזמן שאנחנו עוד כאן תנסי לשכוח מזה ״
״ בסדר ? ״
״ בסדר ״ ירדנו מהמכונית והתהלכנו לכייוונו של השער המקום השנוא עליי בכל העולם אני שונאת להגיע לכאן בכל יום ויום שעובר אני רוצה ללכת למיטה שלי לבכות לישון ולדלג ליום שאחריו נכנסנו פנימה והלכנו אני ואלינה לכיתה שלי מעמידות פנים שהיא באמת אחת מהתלמידות שלומדות איתנו השעתיים הראשונות עברו באופן די קליל ומבלי חשד מצד המורים לגבי נוכחותה המחשידה של אלינה פה דיברנו הרבה וישבנו אחת ליד השנייה עד שהפרידו אותנו כי עשינו רעש מגוחך לחלוטין לא עשינו כלום ! הם מדמיינים בראשם שכן קול הצלצול החל להדלק בכל אורך המסדרונות ובכיתות וזהו היה הסימן שלנו לצאת החוצה ולהיות תקועות בחוץ מאשר בכיתה החנוקה ההיא עם המורה המעצבן שלא מפסיק להוציא מפיו מילים משעממות שלא מעניינות אף אחד
״ לקחת הכל ? ״
״ כן ״
״ יופי בואי נלך מפה ״ אלינה ארזה את כל הדברים שלה ויצאנו מהכיתה והתהלכנו במורד המסדרון ירדנו במדרגות וללא כוונה התנגשתי באחד התלמידות שעברו מולנו
״ תסתכלי לאן את הולכת ״
״ סליחה ״
״ זונה ״ לא היה לי מה להגיד לה והמשכתי ללכת כשלאלינה דווקא יש היא סטרה לה בחוזקה וגרמה לה לפרוץ בבכי ולברוח מהמקום כמו שאני הגנתי עליה שנה שעברה היא מחזירה לי בחזרה ומגינה עליי עכשיו
״ לכי מפה חתיכת מטומטמת ״
״ ואליסה תמסרי דש לסטוץ החדש ״
״ תתעסקי איתי שוב ואפיץ את התמונות ״
״ תודה שלגייה ״
״ בכיף רפונזל בכל זמן ״
״ תתעלמי ממנה היא סתם מפגרת ״
״ אחת מבין רבים במקום הזה ״
״ חחח אני יודעת ״ המשכנו לדבר בינינו והגענו ליציאה מהמבנה הזה ליוותי את אלינה לכיתה שלה והמשכתי לדרכי , אני לא יכולה להכחיש שהמילים שלהם לא פוגעות בי גורמות לי לרצות לא לבוא וזה עבד להם שנה שעברה השנה לא אני אלחם בהם ואיתם המשכתי בדרך שלי לכיתה בחזרה כשדרק עוצר אותי מלהמשיך
״ היי פרנצ'סקה ״
״ היי דרק ״
״ לאן את הולכת ? ״
״ לכיתה ״
״ אתה מפריע לי ״
״ או כן סליחה על זה ״
״ פשוט תביני את מצבי ״
״ ומה מצבך בדיוק ? ״
״ עברתי אתמול תאונה ״
״ ונקעתי את שתי הידיים שלי ״
״ נו ו ? ״
״ תוכלי לקשור לי ? ״
״ בבקשה ? ״
״ תלך למישהי אחרת שתעשה זאת ״
״ אני בטוחה שהיא תשמח ״
״ ידוע לי שאת הכי טובה בזה ״
״ טוב בסדר ״ התכופפתי לעבר שרוכיו וקשרתי אותן מה שהיה טעות איומה
״ תראו פרנצ'סקה פטרנוב מוצצת לי ״ לעזעזל ידעתי
״ איך הזין שלי פרנצ'סקה ? ״ לא אכפת לי יותר הוא הביא זאת על עצמו
״ מעולה ״ דחפתי אותו והפלתי אותו על הרצפה מתחילה להרביץ לו מכות בפרצוף ובסוף גם גורמת לו לפנס סגול ובולט בעין
״ משוגעת תרדי ממני ״
״ בן זונה ״
״ איפה הוא ? ״
״ על מי את מדברת ? ״
״ פסיכופטית ״
״ אתה יודע על מי ״
״ על אח שלי ״
״ אני לא יודע ״
״ טוב תעוף ממני ״ קמתי מהפרצוף שלי וניסיתי להמשיך בדרכי כשאחד המורים רואה אותי ומתחיל לגעור בי למה אני לא מופתעת ?
״ פרנצ'סקה פטרנוב מה נראה לך שאת עושה ? ״
״ זה לא הבית שלך ״
״ אני לא עשיתי כלום ״
״ הוא התחיל זאת ״ היא לא האמינה לי כמו בכל פעם שמקרה כזה קרה לי
״ אני ראיתי טוב מאד את מה שקרה עכשיו ״
״ את גרמת לו לפנס ״
״ הוא השפיל אותי ! ״
״ זה לא מעניין אותי ! ״
״ בואי אחריי למשרד המנהל ״
״ עכשיו ! ״
״ בסדר ״ הלכתי אחריה ולקחתי את התיק שלי החשוב מכל לא משנה מה אני יעשה בכל מקרה בכל אלימות או בכל מילה לא נכונה שתצא למישהו או למישהי פה מהפה יאשימו אותי לא ינסו לשמוע את הצד שלי רק להאשים אותי זה הכי חשוב הוא כל כך הולך לשלם על זה אני מבטיחה זאת הוא לא יצא מזה היום אחרי מחשבות רבות הגענו אני וגברת סמית למשרד המנהל המקום השני השנוא עליי
״ מה עשית הפעם פטרנוב ? ״
״ כלום ״
״ אל תשקרי לי ״
״ אני לא ״
״ גברת סמית ? ״
״ אדוני תפסתי אותה מרביצה לאחד מהתלמידים ״
״ איזה מהם ? ״
״ דרק ג'ונס ״
״ הוא בעייתי אני יודע ״
״ ולמה עשית את זה ? ״
״ הוא השפיל אותי ״
״ מה הוא עשה לך ? מה הוא אמר ? ״
״ שאני ימצוץ לו ״
״ הוא הוריד אותי למטה וצעק לכולם מסביב שיסתכלו ״
״ תעניש אותי שוב מר גונסון ? ״
״ מפני שאם כן רק שתדע ... ״ התכוננתי לריב איתו ולהוציא את רוח הקרב שהתאגרה בתוכי
״ את צודקת ״
״ הוא יענש ״ מה ? הוא באמת הוציא את המילה הזאת מפיו ? במשך כל השנים שהייתי פה אף לא מורה ובטח שלא הוא הסכים איתי והלך לטובתי למשך כל זמן שהותי במשרד הזה מה עוד אני יכולה להוסיף חוץ מזה שהופתעתי
״ אבל ... אבל ... מר גונסון ״
״ תחסכי זאת ממני המורה סמית ״
״ היית צריכה לשמוע את הצד שלה ״
״ את יודעת אחרי הכל היא תלמידה שלך ״
״ אני מתנצלת מר גונסון ״
״ תצאי לי מהמשרד ובפעם הבאה שאת נכנסת תוודאי שהסיבה תהיה מוצדקת ״ הוא חייך לעברי ויצאתי משם בהקלה לפחות על הדבר הזה אני לא יענש יצאתי מהבניין והתקבלתי בבוז על ידי המון התלמידים שהתאגרו בחוץ חיכו לבואי
״ זונה ״
״ שרמוטה ״
״ בריונית ״
״ אלימה ״
״ תעופי מהבית ספר הזה ״
״ מקומך לא פה ״ דמעות התקבצו בעיניי הגדולות וירדו להן במורד כל גופי מרטיבות את צווארי משאירות מקום לאשמה אני לא יכולה להכיל את זה יותר הלכתי לכיוון השער וברחתי הביתה תפסתי מונית והגעתי לשם אחרי 10 דקות אני הולכת להעמיד אותו במקומו עליתי לחדר שלי והתפרצתי בבכי על המיטה לא יכולתי להחזיק את הדמעות יותר הורדתי מהגב את התיק ונאנאחתי עד כמה שאני חזקה הם הצליחו לשבור אותי הוא הצליח לשבור אותי הוא גרם לזה לקרות מכיתה ט הבריון הגדול ששילם שגרם שעשה את ההצגה הזאת הוא לא אחר מאשר אלכס אח שלי הגדול אני שונאת אותו והוא שונא אותי בהתחלה חשבתי שזה הדדי בינינו עד ששמתי לב לתחילת הסימנים שצצו מכל הכיוונים בהתחלה זה היה הצחוקים עליי הריכולים הפסקת החברויות איתי עד שהגעתי להחלטה מלאה שהוא אחראי על זה כששמעתי זוג בנות מדברות עליי ועליו מדברות על מה שהוא אמר להן להגיד לי אחרי השיחה הקטנה ביניהן מהרגע ההוא ידעתי לא ניסיתי לעשות עם זה משהו לא יכולתי לא היה בי את האומץ ללכת ולדבר עליו בפני אבא שלי הוא לא יאמין לי אני יודעת כבר הוא יאשים אותי ויגיד שזאת אשמתי הפעם היא אחרת אין לי מה להפסיד זה בסדר אני מוכנה למכה הבאה שתבוא מחיתי את הדמעות פתחתי את הדלת וניגשתי החוצה מובילה את עצמי לכיוון המשרד של אבא הקשתי על הדלת וקול נמוך ענה לי להיכנס נכנסתי וראיתי אותו שקוע בדפים ולידו כוס מזוגה עם וויסקי בתוך
״ מה את צריכה ? ״
״ תדברי מהר ״
״ אין לי זמן ״
״ זה לגבי אלכס ״ הוא הסתכל עליי בתדהמה עליי הוא אף פעם לא הסתכל באותו צורה אני יודעת שהוא הבן המועדף שלו היורש העתידי שלו לתפקיד הקאפו פאק עם זה
״ מה איתו הוא בסדר ? ״
״ מה עשית לו ? ״
״ לא עשיתי לו כלום ״
״ אז מה את רוצה ממני ״
״ הוא ארגן עליי חרם בבית ספר ״
״ אבא הוא מתעלל בי ״
״ תעזור לי ״ קיוויתי לתקוות שווא שהוא יחבק אותי ינחם אותי משהו כל דבר במקום זאת חטפתי ממנו סטירה מוחצת וכואבת שגרמה לי להיות משותקת חסרת מילים
״ ל ... ל ... ל ... למה ? ״
״ איך את מעיזה להגיד דבר שכזה על אח שלך ? ״
״ חתיכת חצופה ״
״ הוא עשה את זה ״
״ הוא לא ״
״ אין בגופך בושה להעליל עלילות שכאלה על אחיך ? ״ אבי הסתכל לתוך עיניי עם פרצופו הזוהם מכעס הוא שונא אותי הכלתי זאת אך הפעם הייתה בליבי תקווה קטנה שיאמין לי מה שכרגיל לא קרה
״ בבקשה אבא תשאל אותו בעצמך אם תרצה הוא עשה את זה ״
״ גם אם זה נכון זה מגיע לך ״
״ את לא אחרת מחתיכת זונה ״ הוא סטר לי סטירה נוספת ל לחיי והשאיר עליהן סימן שלא יעלם בשעות הקרובות כמו תמיד ספיגות ספיגות ואלימות לא פוסקת הבנתי זאת אחי צודק פעם נוספת ואני טועה ושקרנית כמו תמיד יצאתי מהמשרד שלו והלכתי לחדר שלו לחדר של אלכס הוא ישלם הוא יעמוד מול הפרצוף שלי ויסביר לי מילה אחר מילה על הסיבה שלו על המעשים שלו כלפיי החרם הזה והפגיעה בי לא טרחתי לדפוק ופתחתי לו את הדלת בחוזקה עם רצון עז לרצוח אותו
״ למה אתה עושה לי את זה ? ״
״ גורם לכולם בבית ספר לחשוב שאני זונה ? ״
״ מה עשיתי לך אלכס ? ״
״ מה נראה לך שעשית ״ הוא הסתכל עליי בגועליות מתמשכת בנוסף לאבי גם אחי שונא אותי כמו שהסברתי מוקדם יותר לעומתו אני לא יודעת למה הוא שונא אותי הוא אף פעם לא טרח להסביר לי , הדרך שלו להראות את רמת השפילות שלו היא זאת להשפיל אותי
להרוס אותי ולהרוס כל דבר טוב שקורה בחיי מאז שהייתי קטנה ועד עכשיו שום דבר בו לא השתנה להפך זה רק התעצם עם הזמן שעבר
״ זה נובע מהעובדה שאימא אהבה אותי יותר הלא כן ? ״
״ על מה את מדברת ? ״
״ אתה יודע על מה אני מדברת ״
״ לא יכולת מגיל קטן לסבול את העובדה שאימא ראתה בי כהבת המועדפת מכולנו ״
״ אז החלטת לנסות לשנות את החלטתה וכשזה לא צלח לטובתך התחלת לשנוא אותי ״
״ להצטרף לאבא ולמועדון של מי ששונא הכי הרבה את פרנצ'סקה יקבל על כך פרס ״
״ תודה בזה אלכס ״
״ תודה כבר בעובדה שאתה לעולם לא תהיה הילד המועדף במשפחה ״
״ תוד.. ״
״ תשתקי כבר ״ אלכס נהם לפרצופי ונהיה אדום מעצבים שיתמודד עם השלכות מעשיו נמאס לי מכל המשחק החולני הזה שהם מנסים לעשות ולשים אותי בתוכו היום , הערב הזה הוא הולך להתמודד עם התוצאות שהוא גרם במו ידיו אני אגרום לו לשלם על כך על כל חתיכת סבל שסבלתי ממנה במשך כל השנים האלה מצידו היום הוא לא יזכה להתחמק מזה גם אם תוצאות מעשיי יהיו חבטות ומכות קשות מצד אבא שלי
״ אני לא ״
״ מה קרה לא יכול לסבול לשמוע את האמת ? ״
״ הבכן כל עוד שאני עומדת פה זה מה שיקרה ״
״ תצאי לי מהחדר ״
״ עכשיו ! ״
״ לא ! ״ הוא הצמיד את גופי בחוזק לקיר כשבעיניו דלוק ניצוץ הזעם הקבוע הצלחתי לגרור אותו לרמות חדשות הוא התחיל לחנוק אותי שוב
״ את רוצה להגיד את האמת פרנצ'סקה ? ״
״ כ ... כ ... כ .... כן ״
״ בסדר אם ככה בואי ואספר לך את האמת הכואבת ״
״ אולי אני לא האהוב במשפחה הזאת אימנו אהבה אותך יותר אמת ״
״ אך דבר אחד שאת לא יודעת זה שהסיבה הגדולה שאבא שלנו מתעב אותך עד עמקי נשמתו הוא בגלל שהוא רואה בך את אימא ״ הוא הסתכל לתוך עיניי ואמר לי זאת הופתעתי לגלות את מה שרציתי לדעת במשך הרבה מאד זמן אבא רואה אותי כאימא שלנו אותה אימא שהוא רצח בידיו המלוכלכות אני זוכרת את אותו היום המקולל הוא חקוק בזכרוני למען הסר ספק הוא עשה זאת מול עינינו
״ ואתה נהנת מהמופע ״
״ מה את רומזת לעזעזל ״
״ חתיכת אדיוט אתה היית חלק קטן שנהנה מ מופע האימים שאבא שלנו הוליך אותנו והכריח אותנו לצפות ״
״ אתה נהנת לצפות במוות של אימא ״
״ אני זוכרת שחיוך בצבץ לך בין השפתיים ״
״ חתיכת סדיסט מגעיל ״
״ ועוד חשבתי שאני המוזרה במשפחה ״
״ את צודקת ״ נדהמתי לגלות פעם ראשונה שאחי מסכים איתי על משהו
״ אבל גם טועה ״
״ טועה בגדול ״
״ הסיבה שחייכתי באותו יום היא מפני שעברה במוחי המחשבה
עלייך ״
״ עליי ? ״
״ כן עלייך נשארת ללא העזרה של אימא ״
״ חשופה לגמרי נשארת ללא הגנה מהמכות של אבא ״
״ זה הדבר היחידי שהיא הורישה לך במתנה ״
״ המכות ההתנהגות והמגעיל מכולם המראה ״ התחילו להבצר בעיניי דמעות אל תבכי פרנצ'סקה הוא לא שווה את הדמעות
״ את רוצה לבכות ״ אמר אלכס לפניי בזלזול טהור וחסר רגישות
״ תבכי רק תעשי לי טובה ״
״ שזה יהיה מחוץ לחדרי ״ הוא שיחרר את ידו ממני ובמכה אחת בעט אותי החוצה הותיר אותי שכובה על הרצפה חושבת על מה שלפני כמה רגעים אמר הוא משקר ? הוא דובר אמת ? זה באמת נכון ?
לא יכולתי להשאר שכובה על הרצפה ללא כל מעשה או בקשת צדק תהיתי לעצמי את השאלה הזאת למשך המון המון זמן ועכשיו קיבלתי את התשובה אני יודעת שאני הולכת למות היום על ידיו אך זה שווה את זה לצדק שלה ניגבתי את הדמעות וקמתי באומץ מהרצפה אימא עד סוף היום הזה אני יהיה לצידך המלחמה תסתיים בקרוב
״ אני יעשה בעבורך את מה שלא נעשה עד כה ״
״ אני מבטיחה ״ צעדתי לכיוון המשרד של אבא יודעת מראש מה יהיה מצבי בעוד כמה דקות כשכל הבית ישמע את קול האקדח היורה והכדור הנורה ממנו אלינה תגעגע אליי אבל זה יעבור זאת רק תקופה ארוכה שאחריה תבוא טובות אלכס ישמח במותי הוא רצה ולא אתפלא אם חלם על הרגע הזה כל ימי חיו מהרגע שבישרו על הגעתי לעולם
״ תשמרי על עצמך אלינה ״ נכנסתי מעבר לדלת מתבוננת בדמותו של אבא הקאפו הגדול מבצע שיחת טלפון נוספת כמו כל יום ויום שעובר הוא ניתק את השיחה והתחלתי לדבר
״ את לא רואה שאת מפריעה לי ! ״
״ אנחנו צריכים לדבר ״
״ אין לנו על מה לדבר עכשיו תצאי מפה ״
״ יש לנו ! ״
״ בסדר תדברי ״
״ מה את רוצה ״
״ נהנת ? ״ כפות ידיי  שיקשקו שפתיי רעדו ורגליי המשיכו לעמוד באומץ וללא הפרעה
״ ממה ״
״ מלרצוח אותה ״
״ לרצוח אותה בדם קר ״
״ לדקור ולדקור ולדקור פעם אחר פעם עד שכבר לא נשאר לה דם בגוף ״
״ איך את לא מתביישת לשאול אותי את השאלה הזאת ״
״ חתיכת כלבה מסריחה ! ״
״ תשתוק ! ״
״ פעם אחת בחיים שלך רק סתום את פיך ״
״ לא אכפת לי יותר מהעלבונות שלך מההעלבות מ האי צדק שלך כלפיי לא אכפת לי יותר מכלום מכל אלה ״
״ אתה רצחת את האישה היחידה שיכלתי לאהוב אותה באמת בניגוד אלייך ״
״ היחידה שאהבה אותי באמת ״
״ אתה לקחת אותה ממני ״
״ ואם זה לא הספיק לך גם דאגת להראות לנו את המופע או המחזה המרהיב הזה שחשבת לעצמך שהיה מצחיק ״
״ צילקת אותי ״
״ הרסת אותי ״
״ השמדת כל דבר טוב שקרה בחיי מאז ״
״ אז כן אני לא מתביישת לשאול את השאלה הזאת ״
״ נהנת ? ״ פרצופו היה עצבני אך בנוסף בהלם אני לא בטוחה ממה ואני לא בטוחה שגם אכפת לי מזה שהוא רואה אותי פרנצ'סקה הקטנה הפחדנית השקרנית הזונה המסריחה שהוא חשב עליה במשך כל השנתיים הללו עומדת וניצבת איתנה מולו ללא כל פחד חסרת מעצורים מוחלטת כי כן זאת מי שאני עכשיו ברגע זה אני לא צריכה שיזכרו אותי ככה בצורה הזאת אני זוכרת זאת וזה מספיק
״ את חושבת שאת יודעת הכל ״
״ מה את כבר יודעת ״
״ תגיד לי אתה ״
״ למה רצחת אותה ? ״
״ למה לקחת את המלאך שלי ? ״
״ תענה ! ״
״ איך את מעיזה לדבר אליי ! ״
״ אין לך חתיכת בושה ! ״
״ לא אין לי ! ״
״ אין לי בושה !״
״ ה פרנצ'סקה שהכרת מתה ״
״ עומדת לפניך פרנצ'סקה החדשה לא הזונה לא הפחדנית ולא כל מה שנהגת לחשוב עליה עד היום ״
״ אתה זה שצריך למות ״
״ את היית טעות ״
״ מהרגע שאימך נכנסה איתך להריון אמרתי לה לבצע את ההפלה ״
״ היא לא הקשיבה לי ״
״ ובגלל זה לקחת לה את החיים ? ״
״ כי היא לא הסכימה להיות הטוקי או הכלב האישי שלך ? ״
״ הייתי צריך להיפטר ממך עוד שהיית ילדה קטנה ״
״ תראי מה נהיה ממך ״
״ כלום ושום דבר ״
״ בדיוק כמו אימא שלך ״
״ יצור חסר תועלת לעולם ולסביבה ״
״ אז למה לא זרקת אותי ״
״ רצית כל כך בער לך האש עד מאד ״
״ אז למה ? בוא תגיד לי ״
״ אימא שלך שיכנעה אותי ״
״ ברור לי עכשיו שזאת הייתה טעות ״
״ אתה הטעות פה ״
״ אתה הבריון ״
״ אתה המנודה ״
״ אתה הקאפו שאף אחד לא רוצה קשר אליו ״
״ אתה חושב שאתה מפחיד מישהו שבמציאות אתה לא מפחיד אף אחד חוץ מאת עצמך ״
״ אתה פחדן ״
״ אתה עלוב ״
״ והכי חשוב אתה מגעיל ״
״ זהו זה נמאס לי ממך ״ הוא צעד לעברי לא ברחתי לא ניסיתי אפילו
הוא החל לחנוק את צווארי עד מוות הרגשתי את האוויר יוצא ממני הסימנים האדומים עולים על פניי עוד כמה רגעים מבשרים על מותי הטרי
״ נו למה אתה מחכה תעשה את זה כבר ״
״ ותהפוך מרוצח אב המשפחה לרוצח של הבת שלך ״
״ את כלום בשבילי ״
״ שמעת אותי ? ״
״ שמעתי ״ דפיקות לבי נשמעו שמעתי אותם למרות שלא רציתי
״ תהרוג אותי ורק תראה לי עד כמה שאני צודקת לגבייך ״
״ וכרגע אתה לא מוכיח לי אחרת ״
״ ק ... ק ... ק ... קדימה ״
״ לא ״ הוא שיחרר בבת אחת את מגעו ממני והניח לי ליפול על הרצפה שמתי את ידיי על צווארי מנסה לעזור לו לנשום
״ פחדן ״
״ קומי ״ הוא הוציא את האקדח מכיסו וכיוון אותו לכיווני
״ אתה הולך לרצוח אותי כמו שעשית לאימא ? ״
״ תלך על זה ״ עצמתי את עיניי מחכה שהוא ילחץ על ההדק יקח את חיי אין לי מה להפסיד
״ תפקחי את העיניים ״
״ אני לא יהרוג אותך טיפשה ״ אבא לקח החזיק את זרועי בחוזקה ומחץ אותה בידו מקים אותי מלמטה לעבר מעלה יצאנו מהחדר כשאני מרגישה את זרועי עומדת לצאת ממקומה מרוב הלחץ שהוא מפעיל עליה הוא לעומת זאת ממשיך לצעוד ביחד איתה מוביל אותי ל לא לא המקום השנוא עליי בעולם אבא פתח את הדלת והשליך את גופי הכבד מלחץ שלא היה מסוגל לזוז פנימה ללא רחמים התגלגלתי בכמה המדרגות שהיו שם עד שנפלתי וידעתי שהגעתי לסוף
״ תהני משהותך כאן ״
״ חתיכת מטונפת ״
״ ולשאלתך הקטנה ממוקדם יותר ״ הוא חייך חיוך רשע ומגעיל
״ נהנהתי מאד בזמן שלקחתי את חייה ״
״ נהנהתי לשמוע את נשימותיה האחרונות מתחננת לחייה בחזרה ״
״ מתחננת אליי שלא אפגע בך ״
״ בן זונה ״ אמרתי לו בקושי רב לא יכולתי לזוז הגוף שלי התרוקן מכוח
״ להתראות פרנצ'סקה ״ הוא צחק צחוק חסר רגש ויכולתי להשבע ששמעתי אחרי יציאתו את קול הנעילה אני נעולה פה בחושך בסירחון אני אסירה מצאתי את שארית כוחותיי וקמתי בריצה לעבר הדלת
״ הצילו ״
״ תוציא אותי מכאן ״
״ זה לא יעבור לך בשקט ״
״ אתה תשלם על זה ״
״ אלינה ! ״
״ מישהו ״
״ בבקשה ״ שקט מוחלט כבד שורר היה בחדר ומחוצה לו רק אני עם עצמי נפלתי על ברכיי בייאוש סורר והרגשתי את האוויר שנשאר בתוכי יוצא לו מהריאות והחושך השחור הופך ליציאת מצרים איבדתי את הכרתי .

One shot -יריה אחתWhere stories live. Discover now