פרק 21

498 27 15
                                    

פרנצ'סקה :

ראשי היה מסוחרר . הטעם המר על לשוני נשאר למרות הכל , אני זוכרת מה שקרה ומה שעשיתי אתמול בין שעות אחר הצהריים המאוחרות לערב המקדים והיפייפה .

ראיתי בבירור ועם זאת תחושת האשם ונקיפות המצפון הכילו אותי קשות עד מנשוא מכדי שאוכל לקחת ולהכיל עוד ועוד ועוד . הוא טיפל בי , לפת את שערי בשעה שהקאתי מספר פעמים עד לרגע שבו לקח אותי בזרועותיו לאוטו

אכפת לו ממני . זה אומר ומבשר באותו הזמן שחששותיי יהיו רחוקים מאד מלהתממש להם בזמן הקרוב ואם בכלל , לא ידעתי או הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי או מתאהב בי כמו שאני מרגישה כלפיו יום אחרי יום .

הוא הראה לי מגוון דברים אחרים כלפיו , ניסה להראות לי שמדובר במישהו אחר , אבל הוא טעה ועם הזמן הבנתי שגם אני ובגדול . התוכניות שלהן ציפיתי לממש ולהוציא לפועל מזה זמן רב נראו כרגע כערימת ניירות חסרות ערך אך לא תועלת עדיין לא

אם זאת טעיתי ברגשותיי אשר צעקו לי מבפנים בקולי קולות ובכל כורחם תתרחקי ממנו , תהרגי אותו באפשרות הראשונה שתיהיה לך , תנצלי ממנו את מה שאת צריכה ולכי הצידה
הוא לא מה שאת צריכה , מה שאת מחפשת לנכון , האיש והאדם שיוכל לעזור לך בעתיד ובזמן הרחוק והקרוב ואם בכלל

רציתי להקשיב להם , ובמשך זמן מה אכן קרה כך . הקשבתי והאזנתי לכל מילה שראשי ומוחי הדחיקו בי לקבל ולהבין שזוהי הדרך הנכונה בשבילי ושלא אעז לסטוט ממנה לעולם .

אך עם הזמן דברים משתנים , לא תיכננתי את כל זה . לא תיכננתי שאגיע לפה , אבי הוא המייחל והגורם לכל התרחושיות הנצברות לאט לאט בקצב צב

הוא מכר אותי ונתן אותי לאיש האכזרי , הקר , והפסיכופט ביותר שפגשתי ויכולתי לפגוש בכל ימי חיי . האלימות בבית לא פסחה עליי וככל הנראה שגם לא הייתה , לאלכס נפלה הנחת חייו בדבר ואני מתכוונת לכל מובן המילה

הדרך המסלול האנשים הזמן הכל עבורו לא משנה יותר לאחר שהלכתי והצליח מבחינתו להיפטר ממני כליל
לתת לי לחשוב שאני יהיה אבודה , חסרת ישע , ומזמין לכל חסרת תקווה עם כל יום שיבוא . יש לי כמה דברים להגיד ואם יכולתי הייתי אומרת לו אותם בפרצוף מבלי לפסוח עליו לרגע בביקורת

הוא טעה

כולם טעו . ואני לא מתביישת לרגע להגיד שכך גם אני
אומנם חשבתי שזה יהיה בלתי אפשרי , משימה ללא תכלית בסופה . לא תיכננתי להתאהב
לא תיכננתי למצוא ולנסות למצוא דברים חדשים באדם לו אני אמורה באופן מלא לנטור טינה

כירסמתי בי את הרגשות האלה , פיענחתי אותם בהתחלה כמשהו רע , רע מאד . הקולות הצטברו ורעמו ברכיים ורגליים כאחד
לא נתנו למוחי רגע הפסקה קלה אחת
״ למה עשית את זה ! נתת לעצמך ליפול במלכודת ״
המשפט הארור חזר על עצמו בכל יום והתחיל לחלחל ביום שבו נתתי לעצמי להשתחרר ולהבין שרגשותיי המודחקים היו נכונים וללא טיפת שקרים באף אחד מהם

One shot -יריה אחתWhere stories live. Discover now