פרק 8

688 47 12
                                    

*ממליצה לשמוע את הפרק עם השיר הוא עזר לי מאד בכתיבה *
פרנצ'סקה :
לבן
לבן הוא הצבע המשתקף למרבית עיניי ברגע זה ממש
מה שקרה מתחיל בקצב איטי לחזור אליי האיש הכסף החפצים שאבדו וחשוב מכל הדקירה בבטן כמות הדם החקוקה בזכרוני שניסיתי ככל שיכולתי במטרה לעצור איבוד ההכרה כמה שניות לאחר מכן
אך הכרגע הגיע הזמן לתת לשאלה האמיתית להישאל איפה אני ?
הגעתי לגן עדן ?
תיקרה לבנה עומדת מעל ראשיי חופזת ומושכת את צומת הלב של עיניי הכחולות צפצוף הציפורים מבעד לחלון ליד משמיע את קולו חופר וגם מהמם בגן עדן יש מגוון מרובה של דברים ציפורים כלבים חתולים אלוהים ואנשים הבכן אני בת אנוש ומתתי איש לא נחלץ לעזרתי ככל שזכור לי

המחשבה על פרדייס חמקה מבין אצבעותיי כאשר עיניי נפתחו לראשונה מאז אתמול שוכחת בהתחלה את החדר ונזכרת רגע מאוחר יותר זה .. זה ... זה החדר במלון איך הגעתי לפה לעזעזל ?
הרי ברור למדי שנשר בעל כנפיים קבועות או דרקון עם אש צולבת בעל יכולת תעופה מדהימה סחב אותי לפה כל שאלותיי נפתרו ברגע שראיתי אותו
את מתאו יושב ברגוע בכיסא ליד מיטתתי הנמצא במרחק של כשני מטרים בלבד מפקח עליי כעל ילדה קטנה זה מה שהוא חושב עליי למרבית זכרוני
פי נפתח לאט לאט השפתיים היבשות והסדוקות אחריהן כמו בתור בסופרמרקט מצליחה להוציא את המילה הראשונה

״ א ... איפה ... אנ ... אני ? ״ שאלתי בגמגום חופז לכת עיניי מסתכלות עליו בקושי רב מנסות לחכות לתגובתו לפני שהראש שובר את עצמו אחורנית בפעם הראשונה
״ אני בגן עדן ? ״ הייתי חייבת להיות בטוחה מה אם כל הדבר הזה לא אחר מאשר פרי הדימיון של מוחי
״ איך את מרגישה ? ״ מתאו שואל בקול נמוך מתעניין ? עד כדי כך ?
״ בסדר אני מניחה ״ השבתי בחיוב
״ אני מדמיינת ״
״ איפה אני נמצאת ? ״ מרחב של שאלות לא חיכו בפנים ופרצו החוצה למשמע אוזניו
״ לשאלתך לא ״
״ את לא בגן עדן ״
״ לא קרוב אפילו ״ הבכן טוב לדעת שאני לא נמצאת שם ויהיה בזמן הקרוב אם לא שם איפה אני עכשיו
״ אז איפה אני נמצאת ? ״
״ בחדר ״
״ איך הגעתי הינה ? ״
״ אני זוכרת ש ... ש ... מתתי התעלפתי נשברתי לאחור על המדרכה ליל אמש ״
״ שום מקבץ של אנשים לא היו סביבי כדאי לנסות להושיט עזרה
קטנה ״ האם זה מה שאני חושבת שזה
״ אני מודע לכך מכשפה קטנה ״
״ אני הייתי זה שמצא אותך ״
״ מצאת אותי ? ״ איך בדיוק הטלפון היה חלק מהדברים שנגנבו מהישג ידי
״ איך ? ״
״ הוא גנב לי את הטלפון ״
״ אני זוכרת ״
״ התאבקתי איתו ניסיתי לעצור אותו אך אז הוא דקר אותי והצליח להימלט ״
״ מי עשה לך את זה ? ״ קולו עלה בטיפה מצפה לשמוע תשובה מלאה וישירה ללא שקרים והתגנבויות כאלה ואחרות החוצה
״ למה אתה שואל ? ״ זה לא נראה כמו זה ישנה לו דבר בכל מקרה
״ זה לא כאילו שזה הולך לעניין אותך ״
״ תעני על השאלה הארורה פרנצ'סקה ״
״ מי פאקינג עשה לך את זה ״ הוא נהם בקול רם תגובתי הכנה הייתה לא אחרת מאשר לשמוע את רוח הדברים ולחשוב על הצעד הבא

One shot -יריה אחתWhere stories live. Discover now