One shot -יריה אחת

פרק 49

מתאו :

בין זרועותיי , מדממת , מוגנת , בין החיים למוות . היה חסר בעיניה השתקפות אחת . והוא הפחד
היא לא פחדה
היא חטפה למעני כדור ולא פאקינג הרתה פחד כי לא הרגישה כזה מהרגע הראשון
אני לעומתה הרגשתי שונה לגמרי
הבטחתי לה שלא אעזוב אותה , שלא יתן לה ללכת .
לא הפרתי את הבטחתי , אני לעולם לא מפר את הבטחותיי .
אבל הרגשות השתלטו עליי פעם נוספת
נולדנו למות ? השאלה שמציפה אותי כל פעם בראשי ומוחי
מסרבת להרפות

היא הראתה את אהבתה , הצהרתי על שלי כלפיה גם כן
לא הייתי נותן אף פעם שתלך לפני שתדע כמה אני אוהב אותה
היא הדיבוק שלי
היא האחיזה
ואני סירבתי להרפות ולתת לה לצאת
אלוהים רציתי שהיא תשלוט בגופי כמו שהצליחה
לא הייתי מביא כומר מהכנסייה לגירוש שדים
כי אני מטורף על השדה שלי .

וזאת הסיבה שמיהרתי עם גופתה לבית החולים מניח אותה על האלונקה המוצעת וצופה כיצד הם לוקחים אותה ממני לניתוח חירום , תלויה בין החיים למוות
איימתי על חיי הרופא שיוצא אותה ויחזיר אותה אליי
״ אני אתן לך ללכת פרנצ'סקה ״ שאגתי פעם אחת אחרונה לפני שהדלתות נסגרו בפניי והם הולכים איתה .

יושב על הספסל בקוצר רוח לחדשות , רוקע ברגליי וחש עצבים מרוטים בכל חלקי גופי . אוחז בפניי ומושך בשיערות ראשי כמעט תולש את כולן במכה
איך אוכל לנשום כשהסיבה לנשימה שלי נמצאת בחדר ניתוח ?

אני לא עושה זאת לעיתים קרובות או בכלל . אני קאפו
וקאפו לא מתחנן ויורד על ברכיו , היא מאמינה בך
כל יום היא מתפללת ומתחננת הבנת ? אני לא אדם מאמין לעזעזל , אני לא מאמין בנבואות ובתפילות גשמיות . אמונתי היא במעשיי ואנשיי בהם אני בוחר להאמין ולאהוב
לשים בהם את מבטחי ולא קיימים הרבה
עד הרגע שהגיעה הייתי אדם קר , אבן קרה ללא כל צורך לרגשות , לאהבה , לשותף . הייתי יכול לעשות לבד
חייתי לבד עם אחיי , הרגתי אנשים בחיי אויבים יריבים
בעלי ברית בוגדניים אני חוטא הינה אני מודה
אני לא אדם טוב , מעולם לא אמרתי שהייתי כזה .
חיי וכל כולי מלאים בחטאים מכל מעשיי במהלך שנות קיימותי , אתה לעומת זאת בורא השטן והאלוהים בכבודו ובעצמו , פיקפקתי כמה פעמים . אין עוד סיבה
עד הרגע שפגשתי אותה באותו היום , לא זרחתי בעיניי
לא הרגשתי ניצוץ מיידי לא אשקר לך בסדר ? רציתי לנצל אותה , להכאיב לה כי הייתה הבת של האויב
להוציא ממנה מידע ולזרוק אותה לכלבים ולהמשיך הלאה בחיים . לא ראיתי בה חשיבות
היא הייתה חסרת חשיבות בעיניי עד שהפתחה בפניי את מקום מקלטה הנסתר והחבוי
עם שקר לבן קטן על אחותה הקטן שהתגלה עליה
לא רציתי לעזור בהתחלה , עזרתי
היא רצתה אותי והתעקשה לנשק את פצעיי , סירבתי קשות

בשנייה הראשונה שנקלעה לצרה במקום רחוק מיהרתי אליה ללא לחשוב פעמיים . תקרא לי משוגע מטורף
פסיכופת לא באמת אכפת לי
התעקלתי אליה כי חשבתי שאין באפשרותי לסמוך עליה . גרמתי לה לרצות להתאבד 4 פעמים
היא סמכה עליי ומה עשיתי עם האמון הזה ? זרקתי אותו לפח פעם אחר פעם
ביום שהיא ביקשה ממני ללמד אותה הגנה עצמית היה היום היפה בחיי אליה , התעוזה שלה הייתה בשמיים
המלאך המדהים שיכולתי לבקש היה מוצג לנגד עיניי והייתי אדיוט מכדי לשים לב להיסתכלות