part 7 // I'm a murder?

81 9 6
                                    


⚠️רצח⚠️

"מינהו!!" פליקס צרח כולו בבכי.
"מה קרה בייבי!?" מינהו שאל בלחץ וחיבק את פליקס, "היול.. הוא הגיע לבית חולים בגלל ירי בגוף" פליקס מלמל בבכי, ומינהו חייך מעט.

היול היה חבר קרוב לפליקס הוא בילה איתו הרבה אבל אחרי שהוא ידע על היחסים שלו עם מינהו הוא ניסה לחרטט לפליקס את כל הרע שאפשר להמציא על מינהו, ופליקס?
לא משנה מה הוא לא ממש האמין לו. והעיר לו על זה לרוב. כי הוא אהב את מינהו וידע שכל מה שיוצא מהפה של היול זה שיט.

"דיי דיי ליקסי אל תבכה הכל יהיה בסדר, איך הוא עכשיו?" מינהו שאל והרים את ראשו של פליקס.
"אני לא יודע צריך ללכת לבקר אותו" פליקס לחש ורץ מיד להתארגן.

למינהו לא הזיז מה היול חושב עליו או מה הוא אומר עליו.
אבל!
היו גם גבולות שהיול לא פחד לעבור עליהן, ואמר דברים שאי אפשר להתעלם מזה אבל מינהו התאפק ניסה להתעלם כי זה חבר של אהובו.

פליקס ירד אל מינהו ומיהר לצאת.
"היונג תמהר בבקשה!" "פליקס תרגע אנחנו נספיק זה לא שסוגרים שם או משהו" "כע אבל יש שעות ביקור מסוימות"

פליקס ומינהו נכנסו לאוטו ומינהו התחיל לסוע,
באמצע נסיעה מינהו הרגיש שפליקס לחוץ ועדיין מבוהל מעט. "בייבי אל תהיה לחוץ הוא יהיה בסדר" מינהו לחש ופליקס התחיל לבכות, מינהו עצר בשוליים בצד והביט בפליקס.
"זהו, תרגע עכשיו!" מינהו אמר בפנים כועסות ופליקס הביט בו ומשך באפו, "א-אני מצטער היונג אני פשוט פוחד, אמרו שהמצב קשה"
פליקס אמר וניגב עם הזרוע את דמעותיו, מינהו נשק לשפתיו של פליקס ברכות ופליקס נרגע מעט כל פעם שהוא מרגיש את שפתיו של מינהו.

פליקס ומינהו הגיעו וחיפשו את חדרו של היול,
"החדר שלו בהמשך המסדרון נראלי מספר 17" אמר הרופא ופליקס רק לשם שמינהו אחריו,
"היול!" פליקס צעק ורץ אל היול לחבק אותו בזמן שמינהו עומד בצד במבטים מיואשים.
"היונג הוא בסדר!!" פליקס צווח מהתרגשות וחיבק שוב את היול, "התגעגעתי אליך ליקסי" היול לחש והשתעל מעט,
"הלכתי לקחת לאכול" מינהו אמר ויצא מהחדר לכיוון המכונת אוכל.

"אתה עדיין איתו?" היול שאל בלחש וגלגל עיניים "היול מספיק, אני אוהב אותו" פליקס רטן הפך את פניו השמחות לטיפה מבואסות,
"הוא אהבת חיי .." פליקס לחש והביט בהיול שהיה נראה עייף, "תנוח היול אני אלך לבחוץ אנמ אקנה משהו" פליקס אמר ויצא מהחדר,

מינהו חזר עם מונסטר בידו והתייבש בכיסא ליד הכיור שהיה בחדר של היול,
"שקרן" היול אמר וגיחח "הממ?" מינהו שאל והביט בהיול עם פנים אדישות, "אני חכם לעומתך, ואני יודע לחרטט לפליקס דברים עליך וטוב מאוד, אתה סתם עוד מישהו, פליקס ואתה לא מעניינים אותי הוא מעצבן אותי רק בגלל שהוא בוחר כאלה כמוך בתם ילד מפגר שעדיין לא התבגר, עבריינים מגעילים" היול אמר וניסה להרדם, מינהו שמע את המילים האלה..

הוא התעצבן.

היול נרדם ומינהו חייך בערמומיות.
מינהו קם והלך לכיוון הארונות
הוא פתח עם השרוול כמה ארונות עד שמצא כרית.

הוא לקח אותה וניגש למיטתו של היול שישן עמוק ולא יכל לשמוע שום דבר, הוא ידע שלפליקס יהיה קשה אבל הוא לא יכל להתעלם מאיך שהוא דיבר אליו.
מינהו עלה בעדינות מעל היול,
שם על פניו של הצעיר כרית וניסה לגרום לו להחנק למוות.

היול התחיל להזיז את רגליו מצד לצד ותפס בידיו של מינהו, הבוגר התחיל לחנוק חזק יותר עד שהרגיש את היול מפסיק לזוז, לגמרי.

מינהו חייך כשראה שדופק, אין.
הבוגר ירד מהיול ושם חזרה את הכרית במקום, חזר לכיסא, התיישב ועשה את עצמו ישן.
"היול!!" פליקס צרח בבכי ומינהו נרתע,
"היונג מה קרה?!?" פליקס נפל על ברכיו ומינהו נפל אליו "פליקס למה אתה בוכה??" מינהו שאל בטיפת הלם מזויף, פליקס שם את שני ידיו על פיו והתחיל לפרוץ בבכי חזק יותר, למינהו היה קשה לשמוע את הצרחות של פליקס אבל הוא לא הצליח להתאפק ואז רק הוא הבין.. הוא הרג בן אדם בשביל פליקס.

"בייבי אבל אתה היית כאן! מה היה" פליקס מלמל והביט במינהו עם מלא דמעות בעיניו היפות. "אני נרדמתי ולא ראיתי מה היה" מינהו אמר והביט בפליקס המשיך לבכות.

בלוויה של היול פליקס לא זז ורק בכה" הם הגיעו לסוף הטקס וכולם קדו מכובד רק מינהו חייך




אמאלה מינהו

𝙢𝙮 𝙢𝙤𝙙𝙚𝙡 𝙥𝙖𝙧𝙩𝙣𝙚𝙧Where stories live. Discover now